לטענת הנתבע מרציאנו הודה בחקירתו כי סעיף 12 הוכנס לחוזה בידיעתו והוא חתם עליו (עמ' 26 לפרוטוקול). עוד נטען כי מרציאנו הודה כי היה מודע למדיניות האגודה לנקוט הליכים משפטיים נגד חבריה (עמ' 28 ש' 21-22 לפרו').
ביחס לטענת התובעת כי הקיבוץ טען בפניה כי כבר הודיע לאגודה על פרישה ולא היא, נטען כי סהר נחקר בנדון והבהיר כי לקיבוץ אכן היתה כוונה לפרוש מהאגודה וזו לא הייתה בגדר סוד. נטען כי הקיבוץ הודיע לגורמים באגודה על כוונתו לפרוש, זאת אחרי שהתקנון יתוקן וסוגיית פדיון הזכויות תוסדר. לטענת הקיבוץ קיים הבדל בין הודעה על כוונה לבין הודעה על פרישה. נטען כי הקיבוץ אכן הביע כוונה ורצון לפרוש כאשר יבשילו התנאים לכך וזו הייתה כוונתו בניסוח סעיפי ההסכם. נטען כי מסעיפי ההסכם עולה כוונתו לפרוש ולא נאמר כי הקיבוץ כבר פרש בפועל. בהקשר זה הפנה הקיבוץ למבוא להסכם בו נכתב "והואיל והקיבוץ ממתין לשינוי התקנון של כרמל מזרחי כדי שתתאפשר בפועל יציאת הקיבוץ מכרמל מזרחי" וכן, "הקיבוץ משקיע משאבים רבים בכיוון חידוש התקנון של כרמל מזרחי על מנת שתתאפשר היציאה מכרמל מזרחי תוך צמצום הפגיעה בזכויות הקיבוץ ובכללם המניות". התובעת, כך נטען, לא יכולה היתה להתעלם מסעיפים אלה ובוודאי שאין לומר כי הקיבוץ הטעה אותה וגרם לה להבין כי פרש כבר מחברותו באגודה.
ראיה נוספת לכך שהתובעת, כך נטען, ידעה שהקיבוץ טרם פרש מהאגודה הינה טענתה, כי סברה כי שהיא חשופה רק לקנסות. אם לשיטת התובעת זו אכן חשבה שהקיבוץ כבר פרש מהאגודה, מדוע קיימת חשיפה לקנסות?!
אילו הקיבוץ, כך נטען, היה מודיע על פרישה בפועל, הוא היה משוחרר מחברותו באגודה ומהות ההתקשרות בין התובעת לקיבוץ היתה שונה. במקרה כאמור, כך נטען, לא היה בהסכם כל סיכון,
--- סוף עמוד 31 ---
לא הייתה הפרה כלפי האגודה ולא היה צורך להיערך מראש לאפשרות שהאגודה תטיל קנסות או תמנע את אספקת הענבים מהקיבוץ לתובעת.
הצדדים, כך נטען, התקשרו בהסכם, חרף חברותו של הקיבוץ באגודה, כאשר כוונת הצדדים הייתה שהקיבוץ ישתחרר מהאגודה רק לאחר הסדרת התקנון והבטחת דמי הפרישה. הצדדים, כך נטען, העריכו כי בשל מצבה הכלכלי, תמנע האגודה מהגשת צו מניעה ותעדיף לנסות לגבות את הקנסות.
נטען כי הצדדים נטלו סיכון מחושב והתבדו.
הקיבוץ התייחס אף לטענות התובעת ביחס להתנהלותו עובר לדיון בצו המניעה.
נטען כי קיימת מידה רבה של היתממות מצד התובעת בטענתה כי רק לאחר הגשת המרצת הפתיחה מטעם האגודה, התגלה לתובעת כי הקיבוץ לא יידע את האגודה על כוונתו שלא לספק לה את ענבי בציר שנת 2007. נטען כי שני הצדדים ידעו על מחויבות הקיבוץ כלפי האגודה וניסו לקבוע עובדות בשטח ולהעביר את ענבי הקיבוץ לתובעת, תוך היערכות לאפשרות שהאגודה תטיל קנסות.