--- סוף עמוד 71 ---
לדברי סהר, לקיבוץ לא היה רצון להתפשר עם אגודת הכורמים אבל זה נקלע למצב של חוסר ברירה נוכח דברי בית המשפט שהורה להם לצאת ולהתפשר. סהר הסביר שאגודת הכורמים נתנה ערבויות ואם הקיבוץ לא היה מתפשר, היו מוטלים עליו קנסות. לטענתו, "..לא היתה לנו ממש ברירה" (עמ' 64 ש' 7).
סהר הופנה לנספח ו' לתצהירו, לפסק הדין בהסכמה בבקשה לקבלת צו מניעה הכתוב בכתב יד על פני חמישה עמודים ונאמר לו שעורכי הדין רשמו הכל בפרטי פרטים ואין זה נראה, כדבר שנעשה כלאחר יד או מתוך מצוקה קשה. עת נשאל סהר בדבר משך הזמן שחלף לצורך רישום ההסכמה הוא השיב "זה לא לקח 5 דקות. אבל זה היה תוך כדי מו"מ. זה נעשה במסדרון של בית המשפט." (עמ' 64 ש' 11).
עה/2 נשאל "אם הלך הרוח היה שההסכם הזה הוא הסכם מצוין, למה לא נלחמת עליו בבית המשפט מול אגודת הכורמים, למה לא ניסית במתווה של פשרה שאגודת הכורמים תאפשר לך לקיים את ההסכם הזה" וזה השיב (עמ' 64 ש'16 ואילך) "ההסכם הזה הוא באמת הסכם טוב והלוואי והוא היה מתגשם. המחשבה שלנו לקחת את עו"ד תשבי היתה בדיוק מהנקודה שניקח עו"ד שיודע לעמוד מול כרמל, להילחם מול כרמל ובהחלט הציפייה שלנו הייתה לצאת מהמשפט הזה לא כמו שיצאנו".
סהר ציין כי "המטרה שאנו הצבנו היא לדחות את צו המניעה של כרמל מזרחי כדי שנוכל לעמוד בהסכם מול התובעת. אמרנו שנפגענו מכרמל מזרחי ולא רצינו להמשיך והיפגע וזאת העמדה שהצגנו בבית המשפט."
בהמשך נתבקש סהר לשוב ולעיין בסעיף 10 ב' להסכם ונאמר לו שבהסכם כבר עלתה אפשרות שבגין הפרה של הסכם ההתחייבות מול אגודת הכורמים, יוטל קנס כספי על הקיבוץ והוא נשאל האם בבית המשפט נדונה האפשרות, שתחת מתן צו מניעה לטובת אגודת הכורמים, ישלם הקיבוץ קנס וכך השיב: "עלו מספר אפשרויות, מבחינתו זה היה הדבר המועדף, ולזה שאפנו, קיווינו שגם כרמל יעשו את זה, כי במערכת היחסים שלנו עם כרמל, כרמל אף פעם לא התלהבה מהענבים שלנו ומהכרמים שלנו וחשבנו שהם לא יעמדו על הרגליים האחוריות והופתענו. העמדה העקשנית שלהם היתה מאוד מפתיעה ובהחלט קשה לי להסביר מאיפה היא באה." (ההדגשות אינן במקור – נ.נ.).
בהמשך הדברים נשאל סהר, האם לאחר הדיון, שבמסגרתו נקבע כי הקיבוץ מנוע למכור בציר 2007 לתובעת, הוא הודיע למישל על כך והשיב, כי על פי פסק הדין כרמל מזרחי הייתה צריכה להפקיד
--- סוף עמוד 72 ---
ערבויות תוך שבוע וזה היה תנאי לביצוע "בזמן הזה מישל יכול היה לעשות משהו משפטי. אני הודעתי למישל ביום שישי, לאחר גמר ההליך המשפטי". (עמ' 65 ש' 6-7). סהר הכחיש כי לא הודיע למישל כל עוד לא הופקדה הערבות מטעם אגודת הכורמים ושב וטען כי מסר למישל ההודעה ביום שישי לאחר הדיון. העד נשאל על תגובת מישל והשיב "הוא התבאס לגמרי, כמו שאני התבאסתי, אני מניח שהוא לקח את זה קשה". (עמ' 65 ש' 9).