עו"ד תשבי הסביר, שבדיון בצו המניעה, טען הקיבוץ כי בשנים 2004 - 2005 הוא קיבל רק 80 אחוז ממה שהובטח לו מאגודת הכורמים, כאשר הענבים מהווים אחד ממקורות ההכנסה של הקיבוץ. לדבריו, העובדה כי אגודת הכורמים העמידה ערבות בנקאית לרכישת ענבים היא חסרת תקדים. בנוסף צוין על ידו כי עניין הערבות הבנקאית עלה בדיון, נוכח טענת הקיבוץ כי קיים חשש שמא האגודה לא תשלם לו עבור הענבים.
או אז נשאל עו"ד תשבי על-ידי בית המשפט והשיב כדלקמן: "כאשר הקיבוץ כבר יצר הסכם מחייב ל-21 שנה, נקודת הכובד היא לא איך אתם מבטיחים את התמורה עבור הענבים מאגודת הכורמים, אלא איך נמצא במצב שבו לא מפרים הסכם שבמסגרתו התחייבנו כלפי גורם פרטי לתקופה של 21 שנים במיוחד כאשר התקנון מכיר באפשרות שחבר לא יספק ענבים לאגודה ולכל היותר, הוא יהיה חשוף לקנס של 200 דולר לטון.למה הקיבוץ לא הציע להמציא ערבות להבטחת תשלום הקנס, אני משיב שאגודת הכורמים עמדה על קבלת הענבים ולא עניין אותה אותו קנס. כפי שאמרתי בתשובתי הקודמת, מדיניות אגודת הכורמים משנת 2005 היתה לא לאפשר לחבר האגודה למכור את ענביו ליקב אחר. צריך לזכור איפה היינו. היינו בצו מניעה. נחתם חוזה עם צד שלישי, אך קודם לאותו חוזה, חוזה עם אגודת הכורמים, חוזה שבוצע על פני שנים. כשאגודת הכורמים יכולה לעצור מהלך של מכירת ענבים ליקב אחר מראש היא עושה ועשתה כך. התקנון מהווה חוזה. זה שנחתם במקביל חוזה עם אחר, ראינו את החוזה ועיינו בחוזה עם קיבוץ כרמים בבוקר הדיון של צו המניעה, החוזה עצמו צפה מצב שאגודת הכורמים תפעל כנגד הספקת הענבים לתובעת ולתובעת היתה מודעות בדבר קיומו של חשש שכזה." (ההדגשות שלי – נ.נ).
נוכח תשובתו זו נשאל עו"ד תשבי אודות סעיף 12 סיפא להסכם לפיו, הקיבוץ והיקב יעשו הכל כדי להגן על ההסכם והאם להבנתו, ביום הדיון בצו המניעה עשו הקיבוץ והיקב כל שביכולתם להגן על ההסכם ועל כך השיב, (עמ' 49 ש' 14 ואילך) "כן. אני חוזר למה שקרה באגודת הכורמים באותה עת, לזהות של מי שעמד בראש האגודה שהרקע שלו היה שותף עם תנובה בכל מיני עסקים
--- סוף עמוד 74 ---
לשיווק עופות והם שלטו בשוק. הוא הגיע לאגודת הכורמים שהיה היקב הגדול במדינה, שלט על חלק גדול שהיה בשוק, והמדיניות שלו היתה לכנס את כל כורמי האגודה ולא להוציא ענבים החוצה. מה ששלו שלו.להערכתי, באותו זמן, למיטב הבנתי ושיקול דעתי המקצועי, קודם כל הנוכחות של מר מרציאנו באותו דיון לא רק שלא היתה מועילה, אלא מרעה את מצבם הן שלו והן של הקיבוץ מצד אחד, ומהצד השני, היתה גורמת לכך שהשופטת אבידע היתה נותנת צו מניעה. המרצת הפתיחה לא נדונה, היא נמחקה."