עת/2 נשאל אודות הטיוטות הללו שלא נחתמו והשיב (עמ' 35 ש' 11 ואילך) "אם אני זוכר טוב, הוציאו "שפן מהכובע", ברגע האחרון, לגבי כסף שאני צריך להוסיף על היקב שרצו להקים בקיבוץ, הרבה דרישות. היו כמעט חודש ומשהו לפני הגבול שצריכים לתת את ההתפטרות ממזרחי. אנחנו כמעט מוכנים לחתום ויש עוד טיוטות שמבקשים 125 אלף ₪ על היקב שרצו לעשות".
עת/2 הופנה למכתב עו"ד בנישו מיום 19.11.2008 והוא השיב "עו"ד בנישו רצה להחתים אותי אבל עו"ד תשבי לא היה מצליח להחתים אותם. היה סיפור של היקב שלהם שהם רצו שאני אממן את הקמתו או אשתתף בכך. המטרה היא לדחות כדי לקבל את מיליון השקלים ובזמנו חשבו אולי זה יהיה 5 מיליון ₪. בזמנו היה משא ומתן בין כרמל מזרחי." (ההדגשות שלי – נ.נ). נאמר לעד כי בשלב מאוחר יותר, הוסיף דרישה להיות שותף ביקב שיוקם והוא השיב (עמ' 35 ש' 28) "הם רצו פתאום להקים יקב שם. בהתחלה אמרו לי תממן את היקב. אז היה משא ומתן ובסוף אמרתי, אתם רוצים שאני אקים לכם יקב אז תנו לי מניות. אמרו לי אתה רוצה מניות אז תשלם 125 אלף ₪." לדברי העד, דרישה זו עלתה במפתיע ולאור רצון של הקיבוץ לשלב יקב עם צימרים. "בהתחלה
--- סוף עמוד 81 ---
הייתי צריך לספק את הציוד כי יש לי ביקב ציוד שיכול להתאים ליצור קטן. אמרו לי אתה תספק את הציוד ליקב, אח"כ אמרתי שאם אתם רוצים ציוד אז תנו לי מניות ואמרו לי אם אתה רוצה מניות, תשלם כסף".
לטענת עת/2 הקיבוץ רצה לקבל את הציוד בחינם אך הוא הסכים למסור הציוד תמורת מניות. מרציאנו הופנה לסעיף 15 (ד) להסכם משנת 2007 בו נרשם אודות סיוע ליקב ומתן ציוד ללא תמורה והוא השיב (עמ' 36 ש' 10) "זה לא ככה קרה הדבר. היה את הרעיון הזה אבל בזמן הטיוטות היו דרישות נוספות."
סהר העיד אף הוא על הסיבה, שבסופו של יום, טיוטות אלו לא נחתמו ולדבריו (עמ' 65 ש' 28 ואילך) "אני לא משפטן, אבל אני יודע שאחרי הדיון הראשון היה דיון שני, ומישל ביקש שינוים בהסכם. היו מספר טיוטות ואפשר לראות מטיוטה לטיוטה איך באות דרישות נוספות כל פעם. חשבנו שהדברים נסתיימו, ושוב זה חוזר חלילה, וראינו שזה לא נגמר. כל פעם באו דרישות. זה היה מצב מוזר ששום דבר לא נגמר." לסהר נאמר כי בסעיף 44 לתצהירו הוא הצהיר שההסכם איננו בתוקף והשיב (עמ' 6 ש' 3-4) "כי כל הזמן היה הייתה הסכמה, וכשבאים לחתום, היה שינוי. אם זה לא נחתם, מבחינתי זה לא נחתם." סהר אישר כי במהלך המו"מ בקשר לתוספת להסכם, הקיבוץ היה מיוצג על ידי עו"ד תשבי ונשאל האם במהלך המו"מ הוא הבין מעו"ד תשבי שאין הסכם בתוקף והשיב (עמ' 66 ש' 9) "הסוגיה הזו לא עלתה בצורה הזו, היה מו"מ והדבר לא הסתייע. כדי שהדבר יקבל תוקף זה לא רק לחתום על ההסכם שגם זה לא קרה, היה צריך לתת מקדמות ע"ח הבציר. צריך לתת ערבויות. ברגע שהדברים האלה לא קורים אתה לא מתקדם. זה לא קורה לבד." סהר נשאל "בסוף שנת 2008 כשהסתיימה השמיטה ואתם כקיבוץ צריכים להיערך לקיומו של ההסכם בשנת 2009 אתם נערכתם באיזה שהוא אופן לקיום ההסכם?" והשיב (עמ' 66 ש' 14) "בסוף שנת 2008 עדיין התקשקשנו עם מישל, עוד טיוטה ועוד טיוטה, ולמרות שידענו שצריך לגמור עם ההסכם עד סוף השנה וגם מישל ידע, והדברים לא נגמרו. היה לנו הרבה רצון לגמור את זה לפני שיעבור המועד כי הרי היינו צריכים להודיע לכרמל מזרחי. לצערי הרב, כל פעם זה לא נגמר." (ההדגשות שלי – נ.נ).