גם עה/1 (עו"ד תשבי) העיד כי "הקיבוץ רצה בכל מאודו להשתחרר מההסכם עם אגודת הכורמים. כמובן תוך שמירה על איזה שהן זכויות שלו." (בעמ' 50 ש' 23 ואילך). (ההדגשות שלי – נ.נ).
עת/2 העיד "עו"ד בנישו רצה להחתים אותי אבל עו"ד תשבי לא היה מצליח להחתים אותם.... המטרה היא לדחות כדי לקבל את מיליון השקלים ובזמנו חשבו אולי זה יהיה 5 מיליון ₪. בזמנו היה משא ומתן בין כרמל מזרחי." (ההדגשות שלי – נ.נ).
כנזכר לעיל, עו"ד תשבי (עה/1) נקרא להעיד על הרקע לגיבוש הסדר החברים שאפשר לחברי אגודה להשתחרר מההסכם עמה וגם לפדות מניותיהם. "החל ממאי שנת 2000 עת פנו אלי חברים באגודת הכורמים וחברים לשעבר באגודה, וביקשו שאטפל בעניין זכויותיהם באגודה. מאז ועד היום אני עושה זאת." עה/1 נשאל האם לפני שנת 2007 ייצג חברים שבעקבות ייצוגו הפסיקו חברותם באגודת הכורמים והעד השיב (עמ' 44 ש' 25 ואילך) "לא. במהלך השנים מתחילת שנות ה-80 ועד שנת 2000 אגודת הכורמים מחקה מספר חברים, מספר לא מבוטל של חברים. כשפנינו הם אמרו שהם מסתמכים על סעיף תקנוני שאומרת שחברותו של חבר באגודה פוקעת, אם הוא חדל מהספקת 12 טון ענבים בשנת בציר. אף אחד מהחברים האלה או חברים לשעבר, לא קיבל הודעה, לא קוים הליך שימוע, ולא נקבעו זכויותיו. אנו פנינו בזמנו לרשם האגודות השיתופיות בבקשה למנות חוקר לפנקס החברים של האגודה על מנת שיחזיר את אותם חברים לספר החברים בטענה שההוצאה שלהם נעשתה שלא כדין. המהות של ההליך הייתה להחזירם לספר החברים ולא להוציאם." עה/1
--- סוף עמוד 86 ---
אישר כי הוא מכיר מקרים של חברים שלא הוציאו אותם, אלא הם הפסיקו את חברותם באופן יזום לפני שנכנס התקנון החדש לתוקף והוסיף (עמ' 45 ש' 4 ואילך) "כל התיק הזה, בשנת 2000 התעורר עקב שינוי שיזמה אגודת הכורמים, והיא עסקה בקרן לפדיון מניות. זה היה בשנת 2000. אז התעוררו הלקוחות שלי ואמרו שלהם לא נתנו כלום. התיקון קבע שחבר יכול להודיע על פרישה ועל פי נוסחאות חישוב שהוגדרו באותו תיקון, פדו את זכותו של החבר למניות". לדברי עו"ד תשבי התקיימה מחלוקת ארוכת שנים בין הסוכנות היהודית, אשר לה היו שייכות במלואן הזכויות ההוניות באגודת הכורמים, לבין כורמי הסוכנות היהודית – מושבים או קיבוצים - אשר סיפקו את הענבים ואשר לטענתם, חלק מהזכויות ההוניות באגודת הכורמים מגיעות להם. עו"ד תשבי הסביר כי העניין הגיע לסיום בהסדר חברים שאושר בשנת 2010, אז חולקו הזכויות בין הסוכנות היהודית לבין כורמי הסוכנות. הוא נשאל האם הוא יכול להביא דוגמאות לחברים מקרב כורמי הסוכנות שהפסיקו את חברותם באגודה לפני השינוי בתקנון והשיב (עמ' 45 ש' 23 ואילך) "אין כאלה. אני מבקש לתקן את התשובה, אינני יודע. למיטב ידיעתי, ניתן היה לצאת מהאגודה ולהודיע על הפסקת חברות או על אי שיווק ענבים ולצאת. אני מדבר על כורמי סוכנות, כורמים פרטיים, הודיעו עד שנת 2005 או 2006 והאגודה פדתה את זכויותיהם. בשנת 2006 או בשנת 2007, רשם האגודות השיתופיות הוציא צו שאוסר על פדיון זכויות באגודה שיתופית. אני לא זוכר אם זה היה בשנת 2006, 2007 או 2008". העד התבקש לתת דוגמא של כורם שהיה שייך לסוכנות שיצא לפני שנת 2007 מבלי לקבל תמורה בגין פדיון מניותיו וענה (עמ' 45 ש' 31 ואילך) "אני לא חושב שזה היה לפני שנת 2007, אלא מאוחר יותר. אני ייצגתי מעט מאוד כורמי סוכנות. רוב הייצוג היה בכורמים פרטיים". לדברי העד קיבוץ כרמים סווג על ידי אגודת הכורמים כ"כורם סוכנותי". בהמשך העיד (עמ' 46 ש' 5 ואילך) "לפי מיטב ידיעתי וזכרוני הדבר לא היה אפשרי, כי תקנון הכורמים לא אפשר פדיון זכויות של כורם מקרב כורמי הסוכנות, כי לא היו להם זכויות הוניות. הזכויות ההוניות של כורמי הסוכנות הוסדרו אך ורק במסגרת הסדר גישור שנעשה בשנת 2010, כחלק מהסדר החברים" (ההדגשה שלי – נ.נ).