ממקבץ העדויות שהובאו לעיל, ברור ונעלה מספק כי הנתבע נמנע מלמסור הודעה לאגודה על יציאה מההסכם עמה כל עוד לא הוסדרה סוגיית פדיון מניותיו והקיבוץ, לא התכוון לוותר על זכותו לפדות בכסף את מניותיו. עוד התברר כי רק בהסדר החברים שהושג עם האגודה, נוצר מנגנון שנועד לאפשר לחברי אגודה לעזוב וגם לקבל פדיון כספי עבור המניות.
--- סוף עמוד 89 ---
לא זו אף זו, אלא שהקיבוץ, בעודו נמנע מלמסור הודעה לאגודה, הוסיף לשמור התובעת על "אש קטנה", תוך שהוא שב ומחליף עמה טיוטות ומכתבים ביחס להבנות נוספות להבטחת קיום ההסכם והתנהלות הקיבוץ באותו שלב, היתה בבחינת "לאכול את העוגה ולהשאירה שלמה". עת/2 העיד על תחושה זו בפניי (עמ' 20 ש' 20 ואילך) "...רצו להוסיף את זה, כי זו השיטה שלהם, הם רצו להגן על כל הצדדים. הם גם רוצים את הכסף שלי, גם את הפיצויים של כרמל מזרחי, גם רוצים להגן על עצמם מבחינה משפטית. הכל. זו הבעיה שהם רצו את הכל בבת אחת". (ההדגשה שלי – נ.נ). (עמ' 25 ש' 25 ואילך) "בסחר יש דרגות של מחויבות. השיטה שלהם זה לכסות את כל הכיוונים." כשנשאל העד האם ההסכם היה טוב לקיבוץ השיב (עמ' 28 ש' 5-6) "אני חושב שהוא טוב לקיבוץ. גם היה טוב לקיבוץ לקבל את הפיצוי של כרמל. וזה מה שרצה הקיבוץ לעשות, לתפוס בי ולתפוס בכרמל מזרחי, ואני אכלתי אותה". (ההדגשות שלי – נ.נ).
לסיכום פרק זה, ניתן לקבוע כי הקיבוץ שיתף פעולה עם ניסיונות התובעת לגבש הסכמות בכתב, פעל להחליף עמה בתדירות גבוהה טיוטות רבות שכותרתן "תוספת להסכם" הקיים בין הצדדים לצד תכתובת ענפה, כאשר הקיבוץ נמנע מלשקף לתובעת את המצב לאשורו ובכלל זה, את העובדה כי האגודה אינה מתכוונת לוותר על קבלת יבול הענבים המגיע לה כל עוד הקיבוץ קשור עמה בהסכם וכן, כי הקיבוץ אינו מתכוון להשתחרר מההסכם עם האגודה, כל עוד לא יקבל פדיון כספי בעבור מניותיו.
בנוסף, העובדה כי התובעת ידעה על מתן צו מניעה, זמן קצר לאחר שניתן, אין בה כדי להקטין ממידת אחריותו של הנתבע ולו מן הטעם, כי התובעת לא יכולה היתה להתרשם באופן ישיר ובלתי אמצעי ממידת הנחרצות של האגודה שלא לאפשר לחברים בה, למכור ענבים לגורמים אחרים, זולתה.
יתירה מכך, הנתבע שיתף פעולה באופן מלא עם התובעת בכל הקשור להחלפת טיוטות ונוסחים שמכוונים היו לשמר את ההסכמות שהושגו בהסכם המקורי, אם כי, בשינויים המתחייבים מקיומו של צו מניעה, וגם בכך יש משום התנהגות חסרת תום לב מצד הקיבוץ שהוסיף להחזיק בחבל משני קצותיו.