- בעדותה של גב' מרדכי אין כדי להסיר ספק שהזימון לשימוע וקיומו למובילי ההתארגנות נבע בשל נגיעתם להתארגנות, אף אם בו במועד זומנו ארבעה עובדים בכירים נוספים
--- סוף עמוד 13 ---
בחברה. נהפוך הוא, דווקא בעדותה יש לחזק את המסקנה שהשימועים למובילי ההתארגנות אכן נבעו מהשתייכותם להתארגנות וצירוף ארבעת העובדים האחרים נועדה "לטשטש" זאת.
- זאת בשים לב לכך שבעדותה של גב' מרדכי קיימת סתירה פנימית – מחד היא סבורה כי שימוע במועד מאוחר יותר, אפילו באמצע או בסוף חודש 11/2015 אינו פרק זמן המספיק לעובדים כדי לקבל החלטה כיצד לכלכל את צעדיהם כשידוע שהחברה עומדת להיסגר ביום 31/12/15 (האם לחפש מקום עבודה אחר או לעבור לרשת רמי לוי). כך שלשיטתה אין מקום לומר כי מדובר בבהילות כשמזמינים את ששת העובדים לשימוע אלא מדובר במתן פרק זמן לכלכל צעדים. מאידך, מאשרת גב' מרדכי כי את מרבית העובדים זימנו לשימוע ביום 26/11/15 - סוף חודש 11/20155. אם כך מדוע לא הקדימו את השימועים של העובדים האחרים או לפחות חלקם שכן לשיטתה שימוע באמצע או בסוף חודש 11/2015 אינו פרק זמן מספק לעובדים לכלכל את צעדיהם (אבל כן בחרו להקדים את של הבכירים בלבד). הלוא כל העובדים צריכים לכלכל צעדיהם בהתאם לשימועים בלא קשר לתפקיד שהם ממלאים, דבר שאף קריטי יותר לטעמנו לעובדים שאינם בכירים.
- בכך יש כדי להחליש ואף לשמוט את הקרקע תחת הטענה כי השימועים נעשו בבהילות מפני שמדובר בעובדים בכירים. לדידנו, אין לגרסה זו במה להיתמך ואנו סבורים כי ארבעת העובדים אכן צורפו לשימועים בכדי "לטשטש" את הפגיעה בהתארגנות תוך זימונם של מובילי ההתארגנות לשימוע בבהילות.
- אף אם הייתה מתקבלת גרסת המשיבות לעניין זה, נשאלת השאלה מדוע לא נמסרו הזימונים לשימוע לפני חודש 11/15 שכן לשיטת המשיבות ההחלטה על סגירת בחברה הייתה כבר בחודש 8/15. שאלה זו נותרה ללא מענה ראוי המתיישב עם השתלשלות האירועים וההתנהלות בהליך. וברי כי לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הזימונים לשימועים למובילי ההתארגנות נעשו בדחיפות מהיום למחר ובסמוך להיוודע על ההתארגנות כאילו לא היה זמן לעשות זאת טרם לכן. כך גם נפל פגם בהליך השימוע שכן על פי ההלכה הפסוקה על המעסיק ליתן לעובד פרק זמן סביר לפני השימוע בכדי שיוכל להיערך להשמעת טענותיו (ע"ע (ארצי) 620/07, דב גמליאל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, (19.06.2008)). זימון לשימוע יום או יומיים לפני קיום השימוע עצמו - אינו מאפשר פרק זמן סביר להיערך לשימוע. התנהלות זו בניגוד להלכה הפסוקה אין לה מקום, לבטח כשזו נעשית במטרה לפגוע בזכות אחרת ובענייננו התארגנות עובדים.
- כל אלו מעידים ומלמדים על כוונה ברורה של המשיבות לפגוע במובילי ההתארגנות ובתוך כך בהתארגנות העובדים בכלל. וזאת בהצטרף לצעדים נוספים שננקטו על ידי המשיבות במטרה לפגוע בהתארגנות העובדים, כפי שיפורט בהמשך.
--- סוף עמוד 14 ---
- לכך יש להוסיף ולהבהיר גם את העובדה כי עם היוודע הקשר של גב' אמיתי ומר עופר שחר להתארגנות העובדים, ראוי היה - נוכח החשיבות הניתנת להתארגנויות עובדים בפסיקה – כי החברה תמתין עם קיום השימוע בעניינם לכל הפחות במספר ימים לצורך בירור הדברים מול המבקשת שהודיעה באותו היום כי היא הארגון היציג – תוך קיום חובת היידוע וחובת ההיוועצות.
- בענייננו מדובר על התארגנות עובדים ראשונית במקום העבודה. השלב הראשון של ההתאגדות הוכר על ידי החוק והפסיקה כמצדיק הגנה מיוחדת על הפעילים בהתארגנות וזאת על מנת למנוע את סיכול ההתארגנות בשלבים הראשונים על ידי המעסיק באמצעות הפעלת לחץ והרתעה על העובדים. מטעם זה נקבע כי בנסיבות של טענה לפגיעה על רקע התארגנות - נטל השכנוע המוטל על כתפי המעסיק הוא נטל שכנוע מוגבר וזאת לנוכח מעמדה של זכות ההתארגנות כפי שמצאה ביטויה בתיקון לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957 (עס"ק 24/10 הוט טלקום – הסתדרות העובדים הלאומית (מיום 16/3/10); עס"ק 1013/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מתנ"ס קריית מלאכי, פד"ע לט 295).
- בשים לב לכל האמור לעיל, המשיבות לא הרימו את הנטל המוגבר המוטל על כתפיהן להוכיח כי השימועים שנערכו למובילי ההתארגנות אינו בשל מעורבותם בהתארגנות ואינו בכדי לפגוע בהתארגנות העובדים. בכלל זה, המשיבות לא הביאו לעדות את ארבעת העובדים שזומנו לשימוע יחד עם מובילי ההתארגנות, בכדי להוכיח גרסתן כי אלו זומנו לשימוע במועד בו זומנו גם מובילי ההתארגנות לשימוע ביום 10/11/15 ולא לאחר היוודע התארגנות העובדים במועד בו התקיים השימוע ביום 12/11/15. ובכך לא דאגו להסיר את הספק מכך שמובילי ההתארגנות לא זומנו בשל נגיעתם להתארגנות. באי הבאת עדים אלו יש כדי לפעול לרעתן ולהחליש גרסתן ולמעשה לחזק את טענות המבקשת לפגיעה במובילי ההתארגנות ובהתארגנות העובדים כולה.
- נוכח כל האמור, בית הדין סבור כי עצם הזימון לשימוע וקיום השימוע למובילי ההתארגנות נבע בשל מעורבותם בהתארגנות ובסופו של דבר בכדי לפגוע בהם ובהתארגנות העובדים בכלל. זאת בנוסף לפעולות נוספות שננקטו על ידי המשיבות לפגיעה בהתארגנות.