--- סוף עמוד 25 ---
- עוד נקבע בעניין מטרודן כי מערך השיקולים והאיזונים עת מדובר בשביתה שעילתה היא מאבק על הזכות להתארגן, הכוללת את הזכות לנהל מו"מ קיבוצי, שונה ממערך השיקולים והאיזונים עת מדובר בשביתה במקום עבודה מאורגן על שיפור תנאי העבודה. עמדה על כך כב' השופטת וירט-ליבנה באומרה כי:
"אולם, מאחר והמאבק הוא על הזכות להתארגן, הטומן בחובו את הזכות לנהל מו"מ קיבוצי במטרה שייחתם הסכם קיבוצי, הרי שזוהי זכות בעלת מעמד של זכות יסוד של העובדים במדינת ישראל, ועל כן מערכת השיקולים והאיזונים תהא שונה במקרה זה אל עומת מאבק של ארגון העובדים במפעל מאורגן להשגת הטבות כלכליות כאלה או אחרות".
- דברים אלו אומנם נאמרו בהקשר להתערבות המדינה כריבון בשביתה, אולם לטעמינו הם יפים גם למערך השיקולים והאיזונים בין מעסיק לעובדים לעניין שביתה בענייננו. אנו סבורים כי נוכח העובדה שמדובר בשביתה שעילתה היא מאבק על הזכות להתארגן, אין כל פגם בדרך בה נקטה המבקשת בעצם קיום שביתת העובדים ביום 6/12/15 ולאחר מכן.
- כך גם נקבע בעס"ק 64/09, כוח לעובדים – עמותת סינמטק ירושלים (2.7.09) כי במתן החלטה לעניין חירות השביתה, יש לשקול בין יתר השיקולים גם את אופי יחסי העבודה במפעל וכי לא יוטלו הגבלות על חירות השביתה בנסיבות של התארגנות ראשונית במפעל במטרה להגיע להסכם קיבוצי ראשון, אלא במקרים חריגים בלבד. ולטעמנו, אין מקרה זה נכנס לגדר המקרים החריגים. כך שההשביתות שנקטו העובדים בענייננו בוצעו במסגרת חירות השביתה המוקנית להם אשר אין להגבילה.
- לאחר בחינת הראיות בתיק, לרבות עדויות העדים מטעם הצדדים - הן בהליך הזמני והן בהליך העיקרי - אנו סבורים כי פעולות החברה ורשת רמי לוי לא עמדו בקריטריונים של תום לב ומידתיות, והתרשמנו כי אלו פגעו בזכות השביתה ובתוך כך בזכות ההתארגנות של עובדי החברה מהנימוקים שיפורטו להלן.
- מצאנו כי יש ממש בטענות המבקשת לפיה החברה העסיקה עובדים חלופיים אשר באו במקום העובדים שהשתתפו בשביתה ומקובלת עלינו גרסתה - בין היתר, כי העסקת העובדים החלופיים באמצעות קבלנים חיצוניים אשר החליפו את העובדים השובתים ואשר ביצעו למעשה את כל הפעילות העיקרית באתר החברה - נעשה באופן בלתי חוקי על מנת לפגוע בזכות השביתה של העובדים; לגרסת המבקשת, גם אם החברה עבדה באתר בעבר הרחוק עם קבלנים חיצוניים, לא נעשה הדבר בכמויות עצומות כאלה של עובדים, המהווים הלכה למעשה תחליף לכל עובדי המשמרת הצפויים לשבות, והכל במטרה לסכל את השביתה באורח מפר ובלתי חוקי; עוד ציינה המבקשת כי טענת החברה לפיה היא עומדת לפני סגירה, אינו מתיישב עם גיוס המוני כזה של ידיים עובדות.
--- סוף עמוד 26 ---
- שוכנענו שהמשיבות פגעו בזכות ההתארגנות של העובדים באופן זה שהחברה הכניסה למפעלה עובדים חלופיים אשר באו לעבוד במקום אותם עובדים שובתים. חיזוק לכך מצאנו בחומר הראיות שהובא בפנינו ויותר מכך ממה שנמנעו להביא המשיבות ומשמיעת העדויות לפנינו, הן בהליך הזמני והן בהליך העיקרי. למעשה, המשיבות לא הרימו את נטל השכנוע המוגבר המוטל על כתפיהן נוכח מעמדה של זכות ההתארגנות כאמור.
- בהליך הזמני הובא בפנינו העד היחיד מטעם החברה – מר אופיר אטיאס - אשר לא ידע להשיב לרוב השאלות שנשאל בכל הנוגע לאותם עובדי קבלן במפעל שהוזכרו על ידי החברה עצמה. כך למשל העיד מר אטיאס שהוא אינו עוסק בהזמנת עובדי קבלן; אינו יודע את שמות חברות הקבלן שעובדות בשטח המפעל; אינו יודע את היקף ההעסקה השוטף של חברות הקבלן במפעל ואף לא טרח לברר כמה עובדים עבדו מטעם חברת כח אדם י.ר. גל ניהול המוזכרת לעיל, במועד השביתה – 6/12/15.
- התרשמנו מעדותו כי הוא התחמק ממתן תשובות מפורטות לשאלות שבמחלוקת ונתן תשובות כלליות ועמומות אשר לא תרמו לליבון המחלוקת ולחקר האמת. על מנת להמחיש את התרשמותנו כאמור, נביא להלן את תשובותיו של מר אטיאס לשאלות שנשאל בחקירתו הנגדית (כפי שהובאו גם בהחלטה בהליך הזמני):
"ש. אתה לא מכיר את ההתקשרות מול הקבלנים?