ת. לא ביחד איתנו.
ש. ב-12/11/15 התקיימו שימועים ל-6 עובדים, נכון או לא נכון?
ת. זומנו אני ושחר בשעות הבוקר, את המכתב מסרו לנו ביום רביעי, המכתב אמנם הודפס ב-10/11, הביאו לי אותו ב-11/11, ביקשתי מאופיר אטיאס שישנה את זה לתאריך שבאמת קיבלתי וזומנתי ליום חמישי. באותו מועד התקיימו שימועים בשעות הערב. ליתר דיוק קראו להם במהירות למשרדים ושיבואו כביכול לשימועים.
ש. לא מסרו להם זימון לשימוע, זה מה שאת אומרת?
ת. זימנו אותם בטלפון, ביום שערכו לנו שימוע.
--- סוף עמוד 11 ---
ש. אני מפנה אותך למש/8 לזימונים לשימוע של כל ששת העובדים, יש שם 4 זימונים לשימוע לא שלך ושל מר שחר, עם תאריך 10/11/15 וחתימת העובד בתחתית כל עמוד, כל אחד מארבעת העובדים חתם שקיבל את הזימון ב-10/11, ואני אומרת לך שאת
ת. לפי מיטב דעתי אני חושבת שהחתימו אותם במעמד השימוע על הזימונים. אני רוצה להעיר את תשומת לבכם, אם תסתכלו על הזימון לשימוע שלנו יש שעה ותאריך, וביתר הזימונים לא מופיע תאריך ושעה וזה מפוברק.
ש. רק עכשיו עלית על זה?
ת. כן.
ש. אחרי שאת מקבלת את הזימון לשימוע את פונה להסתדרות ומעדכנת אותם שקיבלת זימון לשימוע?
ת. בוודאי. ברור.
ש. האם את מעדכנת את ההסתדרות שיש עוד 4 עובדים שזומנו לשימוע?
ת. לא. ממש לא. ידענו את זה יותר מאוחר, הארבעה אחרים עדכנו אותי רק לאחר שיצאו מהשימוע.
ש. מי הארבעה?
ת. סמנכ"ל החברה,
ש. לא קיבלו זימונים?
ת. לא אמרתי את זה, אמרתי שהחתימו אותם בזמן הזימון.
ש. לשאלת בית הדין – איך את יודעת את זה?
ת. אמרו לנו.
ש. לשאלת בית הדין – למה עד היום לא אמרת את זה?
ת. מי שאל אותי. "
(פרוטוקול הדיון מיום 10.3.16, עמ' 47 ש' 22-30; עמ' 48 ש' 1-22)
- גרסה זו של העדים מר שייב וגב' אמיתי לפיהם ארבעת העובדים האחרים זומנו לשימוע באותו היום של השימוע לאחר ההודעה על ההתארגנות ויציגות המבקשת - מובאת לראשונה במהלך העדויות בלבד. לא מצאנו לגרסאות אלו זכר בבקשה לסעד הזמני ואף לא בבקשה בסעד העיקרי. בנוסף לכך, גב' רות מרדכי מסרה בעדותה על דוכן העדות כי היא זו שמסרה את הזימונים לארבעת העובדים ביום 10.11.15 ואלו חתמו על קבלת הזימונים באותו המועד – 10.11.15 (פרוטוקול הדיון מיום 10.3.16, עמ' 61 ש' 1-10) ולא במועד השימוע עצמו כפי שהעידה גב' אמיתי. דבר העומד בסתירה גמורה לעדויות גב' אמיתי ומר שייב.
- יחד עם זאת, עדויות אלו מעוררות ספק ותהיות לא מבוטלות לעניין זה. בעיקר כי לא נחה דעתו של בית הדין מדוע נחפזה החברה לבצע את השימועים לששת העובדים ובכללם מובילי ההתארגנות דווקא במועד בו הודע על דבר ההתארגנות, גם אם ייטען כי רק
--- סוף עמוד 12 ---