לכל עובד ועובד. על כן, השימוש בנוסחאות אינו סוטה בהכרח מהחובה להטלת מס אמת, צודק והגון.
- ניתן לסכם פרק זה ולקבוע כי הפקודה בסעיף 2(2) ותקנות השווי, אינן קובעות חזקת שווי, לא כל שכן, אינן קובעות חזקה הניתנת לסתירה. התקנות קובעות כלל נוקשה בדבר אופן חישוב שוויה של ההטבה, שתיווסף להכנסתו של העובד, בעקבות העמדת רכב של המעביד לשימושו הפרטי.
סבירות תקנות השווי
- המערערת בסיכומיה טוענת, בין היתר, כי הוראות תקנות השווי הקובעות כי שווי השימוש ברכב צמוד יחושב על פי שיעור קבוע ממחירו של רכב חדש מאותו סוג, אינן סבירות. עם זאת, המערערת אינה טוענת מפורשות כי דינן של התקנות להתבטל בשל חוסר סבירותן. ודוקו, אין טענה לבטלות התקנות בשל פגם בהתקנתן.
- בטרם אתייחס לטענת הסבירות, אזכיר בקצרה כי בעל דין המבקש להשיג על תקפן של תקנות, יכול לנקוט בדרכי תקיפה שונות; תקיפה ישירה – כלומר עתירה לביטול התקנות, או תקיפה עקיפה – דהיינו בקשה בגדרו של הליך פרטני שלא להחיל את התקנות בשל פגם שנפל בהן (ראו י' זמיר הסמכות המנהלית כרך ג' 1623 (2014); ד' ברק-ארז משפט מינהלי כרך א' 119 (2010). הבסיס להענקת סמכות לביקורת שיפוטית עקיפה מצויבסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, המרחיב את סמכותו של כל בית משפט לדון בגדרה בשאלה שבסמכותו של בית משפט אחר ובתנאי שההכרעה תהיה "לצורך אותו עניין" (ראו י' זמיר השפיטה בעניינים מינהליים 19 (1987); רע"א 2063/16 גליק נ' משטרת ישראל [פורסם בנבו] (19.1.2017)).
הפעלת ביקורת שיפוטית עקיפה, על החלטה מנהלית ובמיוחד על חקיקת משנה, מעוררת שאלות מורכבות ועל כן נקבע לא אחת כי על הרוצה להשיג על תקפה של חקיקת משנה לילך בדרך של תקיפה ישירה. כך למשל ברע"פ 4398/99 הראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 637, 646 (2000) אומר בית המשפט:
זאת דרך המלך לביקורת שיפוטית על צו פסילה של רישיון נהיגה: תקיפה ישירה של הצו. ברור שהמחוקק התכוון כי זו תהא הדרך הרגילה שבה ילך בעל רישיון הטוען כי אין הצדקה לפסילת הרישיון. מן הראוי שבעל הרישיון יכבד את כוונת המחוקק, ולא ילך בדרך עקיפה, גם אם היא פתוחה, בהיעדר טעם מיוחד לכך. מכל מקום, מן הראוי שבית-המשפט יעדיף את הדרך הרגילה של תקיפה ישירה, שנקבעה במפורש בחוק, על פני הדרך של תקיפה עקיפה. ואין זה רק משום שזאת היא כוונת המחוקק, אלא גם משום שבדרך-כלל יש יתרונות לתקיפה ישירה של החלטה מינהלית על פני תקיפה עקיפה של ההחלטה. ראו י' זמיר השפיטה בעניינים מינהליים [16], בעמ' 43 ואילך. לפיכך המדיניות השיפוטית הראויה היא לעודד ביקורת שיפוטית בדרך של תקיפה ישירה. בהתאם לכך, ראוי שנהג הטוען כי צו הפסילה פגום מטעם זה או אחר, לרבות הפרה של זכות הטיעון, יעלה טענה זאת בדרך של תקיפה ישירה, כפי שנקבע