ראויה האמת להאמר, שידענו גם ידענו על מצבה הקשה של מערכת המשפט בגלל עומס בלתי נסבל הרובץ על כתפי שופטיה, אך עד מה נואש מצבה, נודה על האמת - לא יכולנו אפילו לשער.
הדאגה והמסקנה
--- סוף עמוד 22 ---
- לאחר עיון בפתיח לדעתו המלומדת של חברי נציג הציבור שי צפריר, המודאג מכך ש"החלטות כה מהותיות, כגון אלה שהתקבלו על ידי המדינה בתיק זה, אינן נשענות על עובדות מוצקות כמו גם החלטות פורמאליות בכתב שאמורות להיות ידועות לכל באי הענין"; ועיון בהמשך הדברים, והדגשתו את אשר צריך היה להיעשות ולא נעשה ביחס לסיום העסקת העוזר המשפטי לאור הערכת תפקודו האישי - לאחר כל אלה, אין מקום להתייחסותי לטעמיה של אותה דאגה, כי מסקנתה צריכה להיות - בטלות החלטת הנציב לקציבת תקופת העסקת העוזר המשפטי, והחזרת הנושא אליו לבחינה מחודשת, של קציבה או אי קציבה של תקופת ההעסקה, ואם קציבה - לאיזו תקופה; ולא אישור החלטה שניתנה ללא "עובדות מוצקות", בתוספת הקמת ועדת חריגים.
הבסיס והביסוס
- יכולתי לצרף דעתי לדעת חברי נציג הציבור שלמה נוימן, אלמלא נשמטה ממנה אבן הפינה העובדתית, השומטת את הבסיס למבנה המשפטי שהקים.
משרת העוזר המשפטי, כפי שהודגש שוב ושוב על פי אפיון המדינה את אותה משרה, היא "משרת אמון אישי מקצועי מיוחדת". לפיכך, יכול שופט בכל עת להפסיק את עבודת עוזרו המשפטי או לקצוב מראש תקופת העסקתו אצלו, וכל שינוי אצל השופט ובמעמדו יכול שיביא להפסקת עבודת עוזרו.
לאור אפיון אותה משרה כמשרת אמון ההכרעה הנדרשת במקרה שלפנינו איננה בין קריירת התמד לקריירה קצובה מראש; אלא בין כפייה לאי כפיית העסקת העוזר המשפטי אצל שופט החפץ להמשיך להיעזר בעוזרו האישי. כפייה או אי כפייה, זוהי השאלה החייבת הכרעה. משום כך, כשחברי מאמץ בסעיף 15 לדעתו את המודל "התואם את הנסיבות" כדעת חברתנו השופטת דוידוב, הכולל את "הנציבות בשיתוף עם משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ובהיוועצות עם נציגות העוזרים המשפטיים"; הרי שלכאורה הכל על מקומו, פרט לכך, שהנסיבות חסרות את הנסיבה בלעדה אין; כלומר את סיבת הסיבות שהיא העילה וההצדקה לקיום משרת העוזר המשפטי, כלומר - עמדת השופט ביחס להעסקת עוזרו.
סוף דבר
--- סוף עמוד 23 ---
- קציבת תקופת ההעסקה מראש, כמוה כפיטורים, גם על פי חוק פיצויי פיטורים, ואין להירתע מלקרוא לדברים בשמם. בייחוד במקרה שלפנינו, שבו, ככל שתישאר על כנה אותה החלטת קציבה, מעבר לפגיעה האישית שיש בה בשופט החפץ בהמשך עבודת עוזרו המשפטי אצלו, ומעבר לכך שהיא פוגעת במערכת המשפט כולה - יאבדו מאות עוזרים משפטיים טובים לשופטיהם, ששופטיהם מבקשים להמשיך ולהעסיקם אצלם, את מקום עבודתם, תוך פגיעה בחופש עיסוקם ובבטחונם התעסוקתי, וללא עילת פיטורים מוצדקת.
ועדת חריגים למקרים יוצאים מהכלל, אינה הפתרון הנכון, משהכלל הגורף של קציבה מראש כאמור של תקופת העסקת העוזר המשפטי – אינו נכון.