פסקי דין

עסק (ארצי) 23382-01-15 הנהלת בתי המשפט נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה - חלק 16

01 מרץ 2017
הדפסה

 

  1. א. לאור האמור, אם תישמע דעתי, לא ייושם הסעיף בחוזה האישי של העוזרים המשפטיים, הקוצב ומראש משך תקופת העסקתם לשש שנים ללא אפשרות הארכה.

ב. כל עוד לא ניתנה החלטה מנומקת אחרת על ידי הנציב, המבוססת על שיקולים רלבנטיים כאמור לאור אופי משרת העוזר המשפטי -יעמוד בתקפו צו האוסר על המדינה להפסיק עבודת העוזר המשפטי, רק בשל קציבת תקופת הכהונה מראש לשש שנים.

ג. בהתחשב באופי עבודת העוזר המשפטי לאור אפיונה על ידי המדינה, ועל מנת להקל על אלה מבין השופטים המתקשים להפסיק עבודת העוזר המשפטי ונרתעים מ"לרדת לזירה", אין מניעה שהנציב יחליט על הקמת ועדה לבחינת המשך העסקת העוזר המשפטי לאחר שש שנות העסקה, או כל מועד מתאים אחר. אשר לכך יוער, כי חבריי כולם לא בחנו את שאלת משך תקופת הקציבה, אלא רק את שאלת עצם ההחלטה לקצוב.

בכל הנוגע לנוהלה, סמכויותיה ודרכי פעולתה של אותה ועדה, כמובן שהדברים צריכים להיקבע בשיתוף של הגורמים הרלבנטיים, ותוך היוועצות עם ההסתדרות; אולם יובהר, שעקרונית הכלל שינחה אותה ועדה, צריך להיות שלא ייתכנו פיטורי עוזר משפטי כאמור, מבלי שתישמע דעתו על פי הלכת השימוע, ומבלי שיינתן משקל הולם לעמדת השופט לגבי  עוזרו.

ד.        לאחר כל זאת, לא נותר אלא לקוות שלא יתקיים בנו הפסוק הידוע מספר ישעיהו (פרק ל"א, פסוק ג') "ונפל עוזר וכשל עזור".

  1. משמדובר בסכסוך קיבוצי, יישא כל צד בהוצאותיו.

 

--- סוף עמוד  24 ---

 

 

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

  1. לאחר עיון בחוות דעתו של חברי הנשיא פליטמן ובכלל חומר התיק, דעתי שונה. לו תישמע דעתי, יש לקבל את הערעור ולקבוע כי לא נפל פגם המצדיק לבטל את החלטת הגורמים המוסמכים במדינה לקצוב תקופת העסקה מירבית לעוזרים המשפטיים, כל עוד תעמוד על כנה ועדת החריגים שהוקמה במהלך ההליכים המשפטיים וכל עוד יינתן לה תוכן במסגרת נוהל מסודר. את הטעמים לכך אפרט להלן, לאחר סקירה של הרקע העובדתי וטענות הצדדים.

 

הרקע לקליטת העוזרים המשפטיים במערכת בתי המשפט

  1. על תפקידם של עוזרים משפטיים לשופטים - כמו גם תרומתם הרבה למערכת - נראה כי אין צורך להכביר מילים, והם משמשים כעזר וסיוע מרכזי לשופט בעבודתו היומיומית, לרבות במחקר משפטי, הכנת תיקים לדיונים, כתיבת חוות דעת וטיוטות ועוד,  תוך הקלה משמעותית בעומס הכבד המוטל על כתפיו.
  2. בתחילת הדרך הועסקו בבתי המשפט עוזרים משפטיים בודדים יחסית, בעיקר בבית המשפט העליון, והוגדרו כ"משרת אמון" תוך קבלת שכר של עוזרי שרים. ביום 11.2.01 התקבלה החלטת ממשלה מס' 2908 בדבר מתן פטור ממכרז לעוזרים משפטיים מכוח סעיף 21 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט - 1959 (להלן: חוק המינויים), ונקבע כי "מועמדות למשרות אלו תיבחן על ידי ועדה מיוחדת בת שלושה חברים" - השופט שהמשרה מיועדת ללשכתו, נציג נציבות שירות המדינה  ונציג משרד המשפטים.
  3. בשלהי שנת 2004 הוחלט על הרחבת מערך התמיכה המקצועית לשופטים והעמדת עוזר משפטי לכל שופט, ובמסגרת זו התקבלה החלטת ממשלה נוספת - מס' 3240 מיום 13.2.05 - אשר ביטלה (בהמשך להמלצת ועדת השירות הפועלת מכוח סעיף 7 לחוק המינויים) את הפטור ממכרז, וקבעה כי משרת העוזר המשפטי כפופה לחובת מכרז פומבי, "כך שעוזרים משפטיים ייבחרו במכרז עתודה קיבוצי ויאותרו על ידי השופטים מהמאגר, שופט יאתר עוזר משפטי לאחר שיראיין מספר מועמדים מהמאגר". כחלק מהנתונים שהובאו בפני ועדת השירות טרם מתן המלצתה, הובהר כי "תקופת  ההעסקה תוגבל לארבע שנים,

--- סוף עמוד  25 ---

עמוד הקודם1...1516
17...52עמוד הבא