כאשר ההעסקה תוארך מדי שנה לפי חוק התקציב" (מכתבה של עו"ד לאה רקובר, היועצת המשפטית דאז של הנהלת בתי המשפט, מיום 9.11.04).
המדינה החליטה לפיכך כי עוזר משפטי יתקבל מלכתחילה לצורך סיוע לשופט ספציפי שבחר בו, בהליך מכרז ייחודי אשר מחד לוקח בחשבון את החובה בהליך תחרותי שוויוני, ומאידך נותן משקל לבחירתו האישית של השופט. בהתאם להגדרת המדינה את התפקיד אין מדובר לפיכך במערך עורכי דין שאמורים לסייע לשופטים בעבודתם בהתאם לשיבוץ שייערך על ידי מנהלי המערכת, אלא בתפקיד אמון אישי ייחודי, בו כל עוזר משפטי משמש כ"יד ימינו" של השופט המסוים עמו הוא עובד (וראו בקשר לכך בין היתר את סעיפים 81-833 לערעור המדינה). עוד הוחלט מלכתחילה כי תקופת העסקתם של העוזרים המשפטיים תוגבל בזמן.
- בהתאם, החל משנת 2005 קליטתם של עוזרים משפטיים מתבצעת בדרך שנקבעה בהחלטת הממשלה האמורה, והעסקתם נעשית - בהתאם להוראות סעיף 40 לחוק המינויים ותקנה 1(3) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש"ך - 1960 (להלן: תקנות המינויים) - על בסיס חוזה אישי מיוחד שתוקפו לשנה (עם אפשרות להביאו לידי סיום במהלך התקופה), תוך הארכה מדי שנה לשנה נוספת (או תקופה קצרה יותר) בכפוף להמלצת השופט אשר בלשכתו מועסק העוזר המשפטי.
החל מחודש אפריל 2005 או בסמוך לכך נקבע בהסכמי העבודה של העוזרים המשפטיים כי "בכל מקרה תקופת ההעסקה בחוזה זה, לרבות ההארכות לא תעלה על ארבע שנים, ממועד תחילת תוקפו של חוזה זה", תוך אפשרות לנציב שירות המדינה או מי שהוסמך על ידו להאריך את התקופה, מנימוקים מיוחדים, "לכל היותר בשנתיים נוספות, כך שתקופת ההעסקה הכוללת לא תעלה על שש שנים...".
- ביום 20.5.08 הוגש למנהל בתי המשפט דו"ח של ועדה שמונתה לצורך "הגדרת התפקיד של העוזר המשפטי במערכת בתי המשפט, סמכויותיו ותנאי העסקתו", בראשות השופטת (כתוארה אז) רויטל יפה-כ"ץ ובהשתתפות השופטים דפנה בלטמן-קדראי, לאה גליקסמן ויגאל מרזל (להלן: הוועדה להגדרת תפקיד העוזר המשפטי או הוועדה). הוועדה - לאחר שנפגשה בין היתר עם נשיאים, שופטים, עוזרים משפטיים מערכאות שונות וכן גורמים שונים
--- סוף עמוד 26 ---
בהנהלת בתי המשפט ונציבות שירות המדינה, והסתייעה בחומר השוואתי לגבי דרך העסקתם של עוזרים משפטיים במדינות שונות בעולם - המליצה על שינויים שונים בכל הנוגע להעסקת העוזרים המשפטיים.