הסעדים שהתבקשו על ידי ההסתדרות הם צו קבוע האוסר על המדינה להפסיק את העסקתם של העוזרים המשפטיים רק בשל העובדה שהשלימו את תקופת העבודה הקצובה; צו קבוע האוסר על המדינה להעסיק עוזרים משפטיים בתקופה קצובה בזמן; צו הצהרתי האוסר על המדינה להעסיק עוזרים משפטיים בחוזה מיוחד לפי תקנה 1(3) לתקנות המינויים; וצו המחייב את המדינה לנהל משא ומתן קיבוצי ללא תנאים מוקדמים, למציאת פתרון מוסכם להעסקתם של העוזרים המשפטיים.
פסק דינו של בית הדין האזורי
- בית הדין האזורי נתן בשלב ראשון החלטה (שהפכה בהמשך לחלק מפסק דינו), ובה קבע כדלקמן:
א. טענותיה המשפטיות של ההסתדרות בתיק זה אינן חופפות את דרישותיה הכלכליות במסגרת המחלוקת הכללית מול המדינה בעניין העסקת עובדים בחוזים אישיים. לכן אין מניעה מצד ההסתדרות לפנות לבית הדין בנוגע להיבט המשפטי של הסכסוך הקונקרטי, במקביל לפעילות הארגונית שנעשתה על ידה ביחס לסכסוך הכלכלי הרחב. בנוסף, עצם העובדה כי העוזרים המשפטיים חתומים על הסכם עבודה במסגרתו הסכימו לתקופת עבודה קצובה - אינה מונעת מנציגותם לתקוף במסגרת הליך משפטי את סבירותה של החלטת הקציבה.
ב. יש טעם לפגם בכך שלא הוצגה בפני בית הדין החלטה מנומקת של נציב שירות המדינה או מי מטעמו ממהלך השנים 2004-2005, המפרטת את הנימוקים
--- סוף עמוד 28 ---
להעסקת העוזרים המשפטיים בחוזה מיוחד, להבדיל מכתב מינוי. בהעדר החלטה מנומקת, לא ניתן לדעת מה הנימוקים שהובילו לה ומה שיקול הדעת שהופעל על ידי מקבל ההחלטה בזמן אמת.
ג. על אף האמור לעיל, "המדינה הוכיחה כי הסוגיה של אופן העסקת העוזרים המשפטיים, על פי חוזים אישיים או על פי כתב מינוי, נשקלה על ידה חזור ושקול במהלך כל שנות העסקתם של העוזרים המשפטיים משנת 2004 ועד היום... במסגרת זו הוכח כי ישבו על המדוכה הגורמים הבכירים המוסמכים להחליט בסוגיה ובכללם נציב שירות המדינה, מנהלי בתי המשפט לאורך השנים ונשיאי בית המשפט העליון לאורך השנים, וכולם היו בדעה שיש להעסיק את העוזרים המשפטיים בחוזים אישיים ולתחום בזמן את כהונתם". גם הוועדה להגדרת תפקידו של העוזר המשפטי, אשר דו"ח מטעמה הוגש כאמור לעיל בשנת 2008, המליצה להמשיך את העסקתם של העוזרים המשפטיים בחוזים אישיים לתקופות מירביות, אם כי תוך הארכת התקופה במקרים המתאימים.
ד. החלטת נציב השירות, להעסיק את העוזרים המשפטיים מכוח תקנה 1(3) לתקנות המינויים, מצויה במסגרת סמכותו ומתקיימים תנאיה של התקנה. אשר לתנאי המחייב "חיוניות" - בהתחשב בעומס ההולך וגובר על השופטים והקושי בהתמודדות עם מספרם הגדל של הליכים משפטיים מורכבים, העסקת עוזר משפטי בצמידות לכל שופט "הינה חיונית ממדרגה ראשונה". לא ניתן להשוות בהקשר זה בין העוזרים המשפטיים לבין הצוות המנהלי, שכן "העוזר המשפטי הוא היחיד, מבין כלל עובדי המערכת, שמעורב בעבודה המהותית של השופט... העוזר המשפטי הוא היחיד שעובד בצמידות לשופט, שנחשף להלך מחשבתו של השופט, ששותף ללבטיו ולהתלבטויותיו".