יש להיזהר מפני אפליה מטעמי גיל כך שלא תינתן העדפה, גם אם עקיפה, לעורכי דין צעירים דווקא). אשר למימד המערכתי - מקובלת עלי עמדת המדינה כי אין צורך בבדיקה אמפירית, והיא רשאית להסיק כי עצם העדרו של אופק קידום טבעי עלול להביא לשחיקה. אשר למימד הבין אישי - מקובלים עלי הסברי המדינה כי לא ניסתה להטיל דופי בעוזרים המשפטיים בטענה כי אינם שומרים כנדרש על סודיות המידע החסוי המובא בפניהם, אלא להציג שיקול מערכתי לפיו ראוי שלא להותיר עובד שחשוף למידע מסווג ורגיש, ויש לו יכולת מסוימת להשפיע על קבלת ההחלטות השיפוטיות, בתפקידו לתקופה בלתי מוגבלת.
מדובר בשיקולים מקצועיים ומערכתיים, שאין הצדקה לטעמי לקבוע כי אינם ענייניים, ומשכך לא נפל פגם משפטי בהחלטת המדינה לצרפם למערך השיקולים הכולל בעת קבלת החלטה בדבר קציבת תקופת העבודה.
- שיקולים דומים אושרו על ידי בית המשפט העליון כמצדיקים הגבלת כהונה של יו"רועדת ערר (תוך שאיננו מתעלמים מכך שאין מדובר במאטריה זהה), ונקבע כדלקמן:
"קציבת זמן לכהונה... מבטיחה התחדשות בהליכי המינויים והערכה מחודשת מעת לעת של הרמה התפקודית וההתאמה של ממלאי התפקידים לכהונותיהם. היא מונעת הנצחת תקופות כהונה לשנים רבות, העלולה להביא לשחיקתו של ממלא התפקיד, ובנסיבות מסוימות עלולה גם להקשות על שמירת מידת הניתוק מגורמי לחץ והשפעה על נושא המשרה. היא מגדילה סיכוייהם של כוחות חדשים לאייש משרות שונות ומקדמת בכך את ערך שוויון ההזדמנויות במערכת המינויים. עם זאת ראוי להבטיח כי תקופת המינוי המוגדרת מראש תהיה ארוכה מספיק על מנת לאפשר לנושא התפקיד להשיא בו תרומה מקצועית ראויה על פני טווח סביר של זמן"
(עניין זריפי; לקציבת כהונה לדיינים בבית דין למשמורת ראו את סע"ש (אזורי י-ם) 17983-03-13 דן ליברטי - שר המשפטים [פורסם בנבו] (19.5.14; במסגרת הליכי ערעור הגיעו הצדדים להסכם פשרה - ע"ע (ארצי) 54330-06-14 [פורסם בנבו] מיום 8.3.15); בעניין נוסף שהגיע לפתחו של בית דין זה נקבע כי אין מניעה בקציבת תקופת העסקה מראש - ע"ע (ארצי) 29563-09-13 פלונים - מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.12.13); וכן ראו החלטות שיפוטיות שביטלו קציבת תקופת עבודה, אך לא בשל עצם הקציבה: בש"א (אזורי ב"ש) 1663/09הסתדרות המעו"ף - החברה העירונית לתרבות באשדוד בע"מ [פורסם בנבו] (10.8.09)
--- סוף עמוד 53 ---
במסגרתו בוטלה קציבת כהונה של מנהלי מתנ"ס בשל שנעשתה ללא איסוף נתונים וכאשר חוזי העבודה נכרתו לתקופה בלתי קצובה; וכן עת"מ (מחוזי י-ם) 37473-01-15 מוראד נ' הכנסת [פורסם בנבו] (19.10.15), במסגרתו בוטלה קציבת תקופת השירות של אנשי משמר הכנסת כיוון שנקבעה שלא על ידי הגורם המוסמך לכך; להלן: עניין מוראד).
- עוד ניתן להפנות בהקשר זה לשיקולים שעמדו בבסיס קציבת כהונתם של בעלי משרות בכירות בשירות המדינה, מכוח החלטות הממשלה מס' 4062 מיום 7.9.08 ומס' 4470 מיום 8.2.09. הנימוקים שצוינו לצורך קציבת תקופת כהונה מקסימאלית של בעלי המשרות הבכירות הם - בין היתר - יצירת אפשרויות קידום במערכת השירות הציבורי; הגדלת סיכוייהם של מועמדים נוספים לאיוש משרות שונות וקידום עקרון שוויון ההזדמנויות; מניעת שחיקה הנובעת ממילוי תפקיד במשך תקופת זמן ארוכה; ומניעת צבירה וריכוז של כוח רב בידי עובד בכיר לתקופה ממושכת (ראו בקשר לכך את מסמך "קציבת תקופת הכהונה של נושאי משרות בכירות בשירות המדינה - סקירה משווה", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 2009). בהחלטה נוספת, מס' 1154 מיום 27.12.09, נקבע כי החלטת הקציבה תחול גם על נושאי משרות שהחלו בתפקידם לפני שהחלה קציבת הכהונה, ותוקם ועדת חריגים שתהא מוסמכת לדון בכל מקרה פרטני בו יתעוררו בעיות או קשיים ביישום החלטת הממשלה על בעלי תפקידים מכהנים (לפירוט ההחלטות ראו את בג"צ 258/13 חי נ' ועדת החריגים לקציבת נושאי משרה בכירים [פורסם בנבו] (20.3.13)).
הגם שהמדינה לא ביקשה להשוות בין עניינם של ממלאי המשרות הבכירות לבין העוזרים המשפטיים, ולמרות ההבדלים המשמעותיים הקיימים בהיבטים רבים בין ממלאי המשרות הבכירות לבין העוזרים המשפטיים, במידה מסוימת החלטות הממשלה לעיל - והשיקולים שעמדו בבסיסן הדומים בחלקם לשיקולים מושא הדיון שלפנינו - תומכים במסקנה כי השיקולים עליהם הצביעה המדינה הם שיקולים ענייניים, המופעלים על ידי רשויות השלטון גם בהקשרים נוספים, ואינם חורגים ממתחם הסבירות המנהלי (זאת מבלי שיש באמור לעיל משום הבעת דעה על קציבת הכהונה של בעלי המשרות הבכירות, או על קציבת תקופות העבודה של משרות אחרות).