נציג ציבור (מעסיקים) מר שלמה נוימן
אני מצטרף לחוות דעת השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפיה יש לקבל את ערעור המדינה.
להלן הנימוקים:
- ההחלטה לקצוב תקופה מירבית להעסקת עוזרים משפטיים אינה חורגת ממתחם הסבירות המגיע עד כדי פסילתה ולא נפל כל פגם בהחלטה המצויה במתחם הזכות הניהולית של המדינה כמעסיק. המדינה רשאית לשקול הערכת מטלות ותפקודים כולל שיקולי תקציב. זו גם חובתה לאזרחי המדינה - לעשות זאת על פי כללי מינהל תקין ושמירה על הוראות הדין-ובמיוחד כללי המשפט החוקתי, המינהלי ומשפט העבודה הקיבוצי והאישי.
- המדינה היא המעסיק וזכותה כוללת את הזכות לקבוע אילו עיסוקים יהיו זמניים, קצובים בזמן נתון וידוע מראש, בהסכמים קיבוציים או אישיים, ובתנאי שהכל נעשה כדין ועל פי עקרונות בסיסיים של משפט העבודה הקיבוצי והאישי. זכות הניהול וקביעת מדיניות העסקת עובדים כוללת גם את הזכות לקבוע את משך ההעסקה והתנאים הנלווים לכך.
--- סוף עמוד 72 ---
- חוזה העסקה לזמן קצוב הינו חוזה תקף לכל דבר. משפט העבודה בעמים ובישראל מכיר ביכולת מעסיק לתחום תקופת העסקה לזמן קצוב וסעיף מעין זה בהסכם עבודה עם עובד -תקף על פי כל דין. בנסיבות שלפנינו אין כל עילה להתערב בנוסח סעיף זה בהסכם העבודה האישי עם כל עוזר משפטי, סבירותו משתמעת מנסיבות ההעסקה המיוחדות ואין לראות בכך, כנטען בפנינו, כל פגיעה בתקנת הציבור.
- יש להבחין בין קביעת צורת ההעסקה שהיא פררוגטיבת המעסיק לבין תנאי העבודה הנקבעים בכל מקום עבודה לפי הנסיבות. קציבת זמן עבודה מראש איננה מהווה פגיעה בזכות לעבודה או בזכות היסוד לחופש העיסוק או פגיעה בכבוד העובד. כך נוהג עולם העבודה מימים ימימה, זוהי נורמה מקובלת במדינות העולם הדמוקרטי וקביעת סיום תקופת העסקה אין לראות בה פיטורים שרירותיים ללא עילה. היחסים בין השופט ועוזרו הם יחסי אמון לא בגין אופי העיסוק המיוחד או הקשר האישי אלא בגין מידת האמון המירבית הנדרשת מכל מי שמועסק בתפקיד שיפוטי או כמסייע לו.
- בוודאי שאין לכך כל קשר הגיוני וסביר לפגיעה בזכות ההתארגנות. לא הבא מן הדין להיות כנדון. בכל העולם הדמוקרטי הנאור זכות ההתארגנות מוכרת ומכובדת בדין בד בבד עם האפשרות הדמוקרטית של כל מעסיק להיות צד להסכמי עבודה לתקופה קצובה או ללא הגבלת זמן- הכל לפי שיקול דעתו העסקית והניהולית ועל פי הוראות הדין.
- אינני רואה בשיקול דעת המדינה אפילו צל של שיקול דעת זר או לא רלוונטי או שאיננו לענין. להיפך, מעמדת המדינה ועל פי התשתית העובדתית שהוצגה בדיונים בתיק זה בבית הדין האזורי לעבודה ובבית הדין הארצי נראה בבירור שהמדינה רואה בהעסקת עוזרים משפטיים תרומה רבת ערך למערכת. דעתה בדבר תנאי העסקתם גובשה לאורך שנים על דעת נשיאי בית המשפט העליון ואישים נוספים,כולל חברי ועדת השופטת (כתוארה דאז) רויטל יפה-כץ. יש להניח שאישים מכובדים ורבי נסיון אלה הביאו בחשבון רק שיקולים עניניים ומקצועיים שהתחשבו בטובת המערכת כולל אינטרס העוזרים המשפטיים.
--- סוף עמוד 73 ---
- ועדת החריגים שהופעלה על ידי הנציבות מותירה כר נרחב להחלטות מינהליות המתחשבות בנסיבות מיוחדות של כל שופט ועוזרו המשפטי. לדעתי,קציבת תקופת העסקה של ארבע שנים בתוספת אפשרית של עוד שנתיים על פי שיקולים לענין נראית סבירה. אפשרות לתוספת תקופה נוספת של עוד שנתיים, למקרים מיוחדים, כמוצע על ידי ועדת השופטת רויטל יפה- כץ - יש בה כדי לענות לצרכים מיוחדים ובנסיבות המתאימות, לפי שיקול דעת ועדת החריגים. לנציבות הכלים המקצועיים לניווט המערכת באופן אופטימלי שיביא למקסום התועלות הן למדינה, הן למערכת המשפט והן לכל יחיד הנוטל בה חלק פעיל.חזקה עליה שתפעל כיאות. קביעת כללים לפיהם פועלת הועדה היא זכות המעסיק וראוי שיקבעו בהיוועצות עם נציגות העובדים על מנת להשיג את התוצאות האופטימליות הנדרשות לפי הענין, במידתיות הראויה ועל מנת להסיר נגף ולצאת לדרך חדשה.
- המערכת כולה מתייחסת באהדה רבה לתרומתם המקצועית של היועצים המשפטיים, לסיועם בעבודת השיפוט ובהקלת העומס על המערכת. מן הראוי וממידת הנבונות היא שלא יקבע חסם משפטי מוחלט וגורף המונע הפעלת שיקול דעת כלשהוא באשר להמשך העסקה לתקופה קצובה נוספת. וועדת חריגים הפועלת כיום לפי כללים מקצועיים וידועים היא מענה נכון וראוי לבססה על כללים מוסכמים.
- אני מצטרף לעמדת הנשיא יגאל פליטמן לפיה בנתונים הקיימים (בכל מקרה לגופו) - בסמכות הנציב לאפשר, במקרים מיוחדים, אפשרות להמשך ההעסקה גם לאחר תום שש שנים. למדינה זכות הניהול וחזקה עליה שטובת המערכת לעיניה וכאשר רואים הגורמים הנוגעים בדבר, לנכון ולצורך, לאפשר המשך ההתקשרות במקרים מיוחדים ומטעמים מקצועיים - די בכך כדי לספק את הצדדים.
- לדעתי, פתיחת החסימה המוחלטת בפני המשך העסקת היועצים המשפטיים שרכשו ניסיון רב ערך, חשוב ומקצועי - וגיבוש כללים שיאפשרו לכולם גמישות ניהולית במקרים עליהם תחליט ועדת חריגים - עונה על צרכי המדינה כמעסיק, על צרכים מנהליים של מערכת השיפוט, על צרכי השופט המעוניין בהמשך ההעסקה לתקופה קצובה נוספת וצרכי העוזר המשפטי המעוניין בכך. חשוב מכל,
--- סוף עמוד 74 ---