[ה] משלא הובאה בפני בוגר 'התמונה המלאה' של הטעמים לפיטוריו ממילא נפל פגם מסוים בהליך השימוע ואף התקבל הרושם ששיקול הדעת שהופעל לאחר שמיעתו היה מצומצם במובן זה שגם נציג החברה וגם נציג ועד העובדים סברו שתפקידם מתמצה בעיקר בהשמעת תנאי הפרישה לעובד ואיחולי הצלחה להמשך הדרך. זאת "להבדיל משקילה מחודשת ואמיתית של הצורך בהכללתו ברשימת המפוטרים" (סעיף 20).
- כפי שהראנו, מקורות סבורה כי לא נפל כל פגם בעילת הפיטורים. לכל היותר מדובר בפגמים בהליך הפיטורים. אלא שמשקלם של הפגמים הוא כזה שאינו מקים לבוגר זכאות לסעד כספי כלשהו. זאת על רקע הליך הפיטורים בכללותו, שכאמור נעשה במסגרת פיטורים קיבוציים; כחלק מהליך רה-ארגון כולל; בליווי ובהסכמת נציגות העובדים; מטעמים ענייניים ולאחר שנערך לתובע הליך שימוע, על פי מנגנון שהוא עצמו היה שותף לקביעתו. מנגד סובר בוגר כי נפל פגם מהותי לא רק בהליכי פיטוריו אלא בעיקר בעילת הפיטורים ובעניין זה אכן הרחיב את הדברים מעבר לקביעות של בית הדין תוך שהעלה טענות ובעיקר השערות שונות לגבי המניעים
--- סוף עמוד 16 ---
שהובילו את מקורות לרצות בפיטוריו לרבות, מניעים זרים הקשורים באינטרסים של גוטמן ועוד. בעניין זה יאמר מיד וכפי שקבענו בפתח הכרעתנו: קביעות בית הדין הן בבחינת השתק פלוגתא המקים מחסום דיוני לפני כל אחד מבעלי הדין המבקש להתדיין שוב באותה פלוגתא שנדונה והוכרעה בפסק הדין הקודם. היינו הפגמים שקבע בית הדין שנפלו בפיטורי בוגר הם ורק הם שעומדים בפנינו. הדברים נכונים גם כאשר מבוססת ההתדיינות השנייה שבפנינו על עילת תביעה שונה, והיא סעד כספי (ראו: נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי 9 (19911)).
לגוף העניין, דעתנו היא כי מפסיקת בית הדין עולה כי נפלו בפיטוריו של בוגר פגמים בשני המישורים, היינו גם בעילת הפיטורים וגם בהליך הפיטורים.
פיטורי צמצום – כללי יסוד
- בטרם נבחן את משקלם של הפגמים נזכיר בקצרה מעט מכללי היסוד הנוגעים לפיטורי צמצום ועיקרם בכך שברגיל, הליך זה מתבצע בשיתוף עם נציגות העובדים. העובדים המפוטרים במסגרת הליך זה נמצאים מתאימים לפיטורים לא בשל תכונותיהם האישיות או נוכח אי התאמתם למשרותיהם, כי אם על פי אמת מידה אובייקטיבית שנקבעת על ידי המעסיק בשיתוף עם נציגות העובדים (ראו:ע"ע (ארצי) 133/09מלחם – מועצה מקומית ג'דידה מכר (12.1.2012); ע"ע (ארצי) 1290/02 מדינת ישראל – אלי שדה (6.3.2003)). יחד עם זאת אין מניעה כי בבוא המעסיק לבחור מועמדים לפיטורים יתחשב בעברו של העובד ובאי התאמתו ובלבד שלא יהפוך את הפיטורים לפיטורים אישיים (דב"ע תשן/ 3-158 עווד ודאח – מדינת ישראל, פד"ע כ"ג 124, בעמ' 129 (1991)). אלא שבכך אין כדי להפחית מן הקושי הטמון בהליך שהוא קשה וכואב ושבו "העובד מאבד את מקור פרנסתו ואילו המעסיק מאבד כוח עבודה מיומן" (ע"ע (ארצי) 1268/01 החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ – רחל כהן (18.7.2003) להלן: עניין החברה הממשלתית למדליות). בנסיבות אלה קם הצורך במתן ביטוי למימד האישי המתחייב מתכנית הצמצום ועל כן וכפי שנקבע בעניין החברה הממשלתית למדליות "יישומה של התכנית מחייב את המעביד לבחון את עניינו של העובד הפרט, את הצורך בפגיעה בו או בתנאי עבודתו, את מידת הפגיעה הראויה, את השאלה האם אמות המידה שנקבעו מיושמות כהלכה בעניינו של הפרט, את מצבו האישי וכיוצאים באלה שיקולים ועניינים עליהם יש לתת את הדעת ביחסים שבין המעביד לעובד הבודד...". יישום של אלה לא יכול שיעשה, כלשון סגנית הנשיא (בדימוס) אלישבע ברק-אוסוסקין "בצורה מכנית" (ע"ע (ארצי) 1465/02 בנימין משה – איגוד ערים לכבאות והצלה טבריה, פד"ע ל"ט 646, 654 (2004)).
--- סוף עמוד 17 ---
- על פי קביעת בית הדין ניצלה מקורות את הליך רה-הארגון והצמצומים על מנת להביא לסיום עבודתו של בוגר. אמנם נכון הוא כי נפסק גם שהתפקיד שאייש בוגר בצמ"כ בוטל שכן מלכתחילה היה במעמד "כלאיים". כפי שהראנו בפרק העובדתי וככל הנראה, התפקיד 'נתפר' עבור בוגר בשים לב לנסיבות המיוחדות שלאחר ההתדיינות הראשונה על הכוונה לפטרו בסוף שנות ה - 90. מכל מקום דעתנו היא שעצם ניצול הליך רה-הארגון לפיטורי בוגר ואף אם לא הגיע לכדי פיטורים אישיים, הוביל את מקורות ל"ישום המכני" של עניינו. עצם העובדה שמקורות לא 'הודתה', ראש וראשית בפני עצמה, כי חלק מהסיבה בגינה היא מבקשת לכלול את בוגר ברשימת המפוטרים היא היותו "עושה צרות עקבי" הובילה לכך שהיא עצמה לא השכילה, כפי שקבע בית הדין, לברר אם ניתן היה להשלים את מכסת המפוטרים במשרד הראשי, שבוגר נכלל במכסת מפוטריו, באמצעות עובדים המעוניינים לפרוש ואשר ההנהלה תאשר את נכונותה לפרישתם. לבוגר מצדו לא ניתנה אפשרות אמיתית להתמודד עם העניין וכאשר טען לו, מקורות לא נתנה לדברים משקל מתאים שכן מלכתחילה לא הייתה נכונה להכיר בכך. כתוצאה מכך "..פוטר עובד מבוגר יחסית, אשר בשל תקופת עבודתו בחברה אינו זכאי לפרוש במסלול פנסיה מוקדמת, תוך שיש לכך השלכות קשות על מקורות הקיום שיהיו לו בשנים הבאות" (סעיף 19). למרבה הצער, חששו של בית הדין התממש ובוגר לא חזר למעגל העבודה.
לשון אחרת, 'לחומרא' יש לשקול את המהות המצטברת של הפגמים שנפלו בפיטורי בוגר כפי שהראנו ובפרט את גילו של בוגר בעת פיטוריו (56 או 5 חודשים עובר ליום הולדתו ה- 57). כמו כן את הוותק שלו במקורות משני היבטים. היבט האחד והוא העובדה שבוגר עבד במקורות למעלה מעשור, שהיא תקופה בלתי מבוטלת, והיה לעובד קבוע. ההיבט השני והוא שלא היה בתקופה ממושכת זו כדי לאפשר לו לפרוש במסלול של פנסיה מוקדמת שהייתה מבטיחה טוב יותר את מקורות הקיום שלו לשנים לבוא. לכך מצטרף כאמור הקושי שחווה בהשתלבות חוזרת במעגל העבודה.
- מנגד, צודקת מקורות כי פיטוריו של בוגר לא עלו כדי פיטורים אישיים ותפקידו בוטל. כך הפיטורים לוו באופן צמוד על ידי נציגות העובדים ואושרו על ידה. נוסיף אנו כי לנוכח פנייתו של בוגר לבית הדין הרי שהליך השימוע לו זכה היה, כך יש להניח, רחב בהרבה מזה שלו זכו מפוטרים אחרים שלכינוס ישיבת השימוע בעניינם לא קדמה מסכת ענפה ורחבה של התכתבות בין עורכי דין בכל 'תג ותג' תוך דרישה למסירת פרטים רבים הנוגעים להליך וקבלתם (עובר להתכנסות ישיבת השימוע). זאת ועוד. לנוכח ביטול תפקידו של בוגר ומשלא הוכח על ידו כי אויש שוב או כי יכול היה למלא אותו תחת 'מטריה' אחרת, הרי שאין להתעלם מהאפשרות הסבירה ואף הלגיטימית, כי גם לו הכירה מקורות בעובדה שהיא מפטרת את בוגר גם בשל היותו "עושה צרות עקבי", וגם לו שקלה את כלל השיקולים הצריכים לדבר בתום
--- סוף עמוד 18 ---