לב ובנפש חפצה הייתה מגיעה לאותה תוצאה, קרי, לפיטוריו. נזכיר שוב, כי מקורות נדרשה לפטר 200 עובדים, וכי על פי ההלכה הפסוקה אין מניעה כי מעסיק דוגמת מקורות ישקול שיקולים של 'אי התאמה' במסגרת פיטורי צמצום, ובלבד שמרכז הכובד שלהם לא יהפכם לפיטורים אישיים במסווה של פיטורי צמצום.
נזכיר עוד, כי מסלול פיטוריו של בוגר לא התמצה בתשלום פיצויי פיטורים, כי אם בפיצויים מוגדלים בגובה 200% (דהיינו כפול מהקבוע בחוק) ו – 6 חודשי שכר נוספים (3 חודשי הסתגלות ו – 3 חודשי תמורת הודעה מוקדמת).
הקטנת הנזק
- אשר לטענת מקורות ולפיה בוגר לא עשה כלל להקטנת נזקו נאמר, כי אין בידנו לקבלה. נפתח בכך שבעניין זה נשאל בוגר בחקירתו הנגדית שתי שאלות קצרות בלבד והן האם היו לו הכנסות שלא מעבודה, ולנוכח תשובתו השלילית אזי ממה התקיים. על כך השיב "אשתי עובדת, חסכונות, הלוואות" (עמ' 40, שורות 8 – 11). מהצרופות לתצהיר עדותו הראשית אשר כאמור לא נסתרו עולה, כי בוגר התייצב בשירות התעסוקה למן חודש 5/2005 (נספח 25). על פי אישור המוסד לביטוח לאומי, מראשית שנת 2013, הוא רשום במוסד כמי שאין לו הכנסות מיום 1.6.2005 (נספח 26). כפי שהראנו בית הדין הארצי שב ושנה כי אל לתובע העותר לפיצוי על פיטוריו הלא חוקיים להיבטל בביתו. עליו לפעול לחיפוש עבודה וזה כולל פניה לשירות התעסוקה, הירשמות כדורש עבודה וקבלת עבודה מתאימה ככל שהיא מוצעת לו. בוגר התייצב בשירות התעסוקה ולא נטען בפנינו ובוודאי שלא הוכח, כי סירב לעבודה מתאימה שהציע לו שרות התעסוקה. אשר על כן בנטל זה עמד בוגר וכבר מטעם זה דין טענות מקורות דחייה.
- עם זאת נכון הוא שהשתלשלות העניינים וההליכים המשפטיים מלמדת, כי עד לפסיקת בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בראשית חודש 9/08) עמד בוגר על חזרתו לעבודה במקורות והדעת נותנת כי עניין זה הקשה על מציאת עבודה אחרת, וודאי כשכיר. כך, המסמכים שהציג בוגר כמעידים על ניסיונותיו לשוב ולהשתלב במעגל העבודה, בעיקר, לאחר מועד פסיקת בית המשפט העליון (ותום זכאותו לדמי אבטלה) אינם רבים במיוחד (נספחים 27 – 30). ניסיונות אלה כוללים פנייה למספר מצומצם של מוסדות אקדמיים בחו"ל (כ - 6) במטרה לחפש משרה כחוקר אורח; פניה אחת לחברת תכנון המים לישראל בבקשה "לקבל משרה בארגון שלכם" ופניה לעמותת "אדם טבע ודין" בבקשה להתקבל לתפקיד מדען מים. לתצהיר התובע צורפה גם הודעת דואר אלקטרוני מאת המהנדס הראשי במינהל לפיתוח תשתיות מים וביוב, ד"ר גיורא אלון, מיום 25.2.2010 שבו הוא מודיע לבוגר כי לא יוכל להיות "גורם פרודוקטיבי בנושא שהעלית". ככל הנראה מדובר בניסיון כללי לעניין את המינהל ברעיונות של בוגר (נספח 27).
--- סוף עמוד 19 ---
- לאור כל אלה ולאחר ששקלנו את כלל הנסיבות דעתנו היא כי בוגר זכאי לפיצוי ממוני בגין פיטורים שלא כדין בסכום השווה ל - 7 משכורות חודשיות. אשר לגובה המשכורת לצורך החישוב הפיצוי כאן מעדיפים אנו את גרסת בוגר. בעניין פלוני קבע כבוד השופטאילן איטח, כי לנוכח ההבחנה בין נזק ממוני לנזק לא ממוני, העיקרון של העמדת הנפגע במקום שבו היה עומד אלמלא ההפרה וההבדלים בין התכליות שביסוד אופן החישוב של תמורת הודעה מוקדמת לעומת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, יש לפסוק הן את הפסד השכר והן את התנאים הנלווים (סעיף 300 לפסק הדין). מקורות מסכימה כי 12,086 ₪ (סעיף 41 לסיכומיה ונת/13) הוא גובה המשכורת הכולל הפרשות ותנאים נלווים (לעומת 11,290 ₪ שהוא המשכורת הקובעת של בוגר לצורך פיצויי פיטורים). אשר על כן זכאי בוגר ל – 84,602 ₪ (12,086 ₪ * 7). מסכום זה יש להפחית את דמי האבטלה ששולמו לבוגר בסך 40,563 ש"ח, ועל כן בסך הכל יש לחייב את מקורות לשלם לבוגר פיצוי ממוני בגין פיטורים שלא כדין בסך 44,039 ₪.
פיצוי לא ממוני
- אשר לדרישת התובע לפיצוי לא ממוני – בדמות עגמת נפש ופגיעה בשם הטוב יאמר, כיהנטייה הפסיקתית בהקשר זה היא כי אין "לפרוץ את הסכר" וכי יש לייחד את פסיקת הפיצוי הלא ממוני, שעגמת נפש הוא סוג של נזק כזה, למקרים המתאימים (עניין פלוני). בהקשר זה נקבע על ידי בית הדין הארצי בענייןע"ע (ארצי) 6514-10-11 מדינת ישראל – הממונה על הגמלאות – פרבר (4.2.2015) כי"ההלכה הינה, כי רק במקרים קשים וחריגים יפסק פיצוי בגין עוגמת נפש, באשר, "מטבע הדברים כרוכים פיטורי עובד או העברתו לתפקיד אחר למגינת לבו ותוך הפרה חוזית, בעוגמת נפש ותסכול. ניתן לצפות לכן, כי ינהגו ערכאות בתי הדין לעבודה ריסון ומודעות להשלכותיה המשפטיות והכלכליות, ובכלל זה להשפעה על מערכות יחסי העבודה, ורק במקרים קשים ייפסק הפיצוי הנדון..."(האסמכתאות שם).
- דעתנו היא כי עניינו של בוגר אינו נמנה עם מקרים אלה. אמנם נכון הוא כי בוגר איבד את מקור פרנסתו ולא השכיל לשוב ולהשתלב בשוק העבודה אולם למרבה הצער לא אחת זה מצב הדברים הנלווה לפיטורי עובד, לא כל שכן עובד לא צעיר. לא מצאנו כל תימוכין לטענת בוגר, כי אי השתלבותו החוזרת בשוק העבודה נעוצה 'בדרישות השלום' של מקורות או מי מטעמה. כפי שהראנו לעיל בפרק שעסק בהקטנת הנזק בוגר ביכר מטעמיו לעשות מאמצים מדודים בלבד בהקשר זה והוא עצמו הסכים בחקירתו הנגדית, כי אי קבלתו לעבודה במוסדות אקדמיים בחו"ל היא תוצאה לכך שלשם "הגיעה הגיל שלי ומשבר הכסף" (עמ' 36, שורה 16). כלומר אין לדבר קשר למקורות (או לגוטמן).כך צודקת מקורות בטענתה, כי יש להביא בחשבון את התנהלות התובע עצמו הן בתקופת עבודתו (עליה עוד נעמוד בהמשך) והן
--- סוף עמוד 20 ---