חוסר מקצועיות
- נפתח בביטוי "חוסר מקצועיות" ונאמר כי דעתנו היא שמדובר בביטוי שבעיני האדם הסביר נתפס כשלילי ומבטא העדר מומחיות ולעתים אף התנהגות בלתי מקובלת בנסיבות העניין. דעתנו היא כי ביטוי זה בנסיבות שלפנינו עולה גם כדי "לשון הרע" על פי תכלית החוק.
בהקשר זה נזכיר כי ההגדרה שבסעיף 1 לחוק מורכבת משלושה סוגים מוגבלים יחסית של פרסומים פוגעים המוגדרים בסעיפים קטנים 2-4 ומסעיף סל המוגדר בסעיף 1 קטן ואשר הגדרתו מתארת למעשה את מהותה של לשון הרע. מניסוח סעיף 1 עולה עוד כי די בכך שהפרסום עלול היה לגרום לאחת מהתוצאות המפורטות בסעיף. היינו
--- סוף עמוד 30 ---
מהוראות החוק עולה כי גרימת נזק בפועל איננה חלק מהגדרת לשון הרע. (ראו שנהר בעמ' 121).
- העובדה שגוטמן מטיל דופי במקצועיות של בוגר עד כדי הנמכתה לרמה של 'פנטזיה' וזאת בתחום שבו בוגר מתעניין, מפרסם מאמרים וששייך לתחום הרחב של החברה בה הוא עובד, תחשב כלשון הרע וזאת בפרט מתוך קריאת הטקסט כמכלול. שכן אמירות אלה עלולות להשפיל את בוגר בעיני הבריות, לבזותו בשל התנהגות ותכונות המיוחסות לו וכן לפגוע במשרתו.
נוסיף, כי אין לקבל בהקשר זה את טענת גוטמן לפיה סביר להניח כי דעתו של סמנכ"ל ההנדסה במקורות דאז על בוגר לא התגבשה או השתנתה בעקבות מכתבו. זאת מאחר ודי בכך שהפרסום היה עלול לגרום לנזק כאמור, ואיננו נדרשים בשלב זה של הבחינה לעסוק בשאלה האם נגרם לבוגר נזק בפועל.
בעיות הקשורות לתחום הפסיכיאטרי
- לא נכחד, כי התלבטנו בשאלה האם המשפט "אולי אף בעיות הקשורות לתחום הפסיכיאטרי" ראוי מבחינה נורמטיבית להיחשב ללשון הרע. זאת מן הטעם הפשוט שאנשים המתמודדים עם בעיות או מחלות פסיכיאטריות אינם שונים מכל אדם המתמודד עם מחלה פיסית אחרת עם מוגבלות כלשהי או עם קושי. על כן הכרה בנכתב על ידי גוטמן בהקשר זה "כלשון הרע" יכול שתתרום לתיוג השלילי של אנשים עם מוגבלות נפשית ולא לכך כוונתנו. עם זאת ולדאבון הלב, ייחוס בעיות נפשיות לאדם עודנו נתפס בחלקים נרחבים מהחברה בישראל כעלבון. כך שימוש בביטויים ובמטאפורות מעולם בריאות הנפש באופן פוגעני ומתייג עודנו רווח במקומותינו. משכך אין מנוס מהקביעה כי בחינת התבטאותו של גוטמן בפריזמה של המבחן האובייקטיבי, מובילה למסקנה כי הדברים מהווים לשון הרע.
- יפים לעניין זה, בשינויים המחויבים, קביעות בתי משפט השלום ביחס לביטוי "הומו":
" המבחן (לעניין לשון הרע- ר.ב.ה) אינו מה היתה צריכה החברה לחשוב באופן אידילי, אלא מה החברה, ככלל, חושבת בפועל על עניין מסוים". (ת"א 165592-09 רוט ואח' נ' טיים אאוט (מגזין) ישראל בע"מ ואח' (16.1.2011)).