פסקי דין

סעש (י-ם) 25108-12-10 ד"ר מיכאל בוגר נ' מקורות חברת מים בע"מ - חלק 24

23 מרץ 2017
הדפסה

ובמקום אחר:

"...מקובלת  עלי ההשקפה לפיה בחברה סובלנית ופתוחה יש להתייחס לנטייתו המינית של אדם כשם שמתייחסים לצבע שערו. וכשם שלא יעלה על הדעת לראות עלבון בציון העובדה ששערו של אדם שחור או בלונדיני אין ליחס משמעות מעליבה לנטייתו המינית. אולם לצערנו, טרם הגענו למידה כזו של פתיחות וסובלנות

--- סוף עמוד  31 ---

ובמציאות כיום המלה "הומו" מהווה עלבון לפחות בעיני חלק נכבד מן הציבור". )ת"א (שלום ת"א) 20174/94 אמסלם נ' קליין ואח' (20.6.1995).

כללם של דברים, בנסיבות העניין על פי מבחן אובייקטיבי ובשים לב לתכלית החוק, דבריו של גוטמן במכתבו מהווים לשון הרע כמשמעות המונח בסעיף 1.

סעיף 2 לחוק – יסוד הפרסום

  1. לטענת גוטמן גם אם נקבע כי הדברים שכתב מהווים לשון הרע כמשמעובסעיף1  לחוק הרי שמן הבחינה המהותית לא התקיים יסוד הפרסום הנדרש בסעיף 2 לחוק ונסביר. גוטמן מסכים שמבחינה מילולית יסוד הפרסום מתקיים מקום בו הטקסט נשוא התביעה הגיע לאדם אחר זולת הנפגע ואין חולק  שהמכתב שכתב הגיע לסמנכ"ל ההנדסה, מר ציון כהן ז"ל. אלא שלשיטתו, בוגר לא הצליח להוכיח כי מכתבו הגיע  לאדם אחד זולת הסמנכ"ל, אליו הוא מוען. כך מדובר במסמך חסוי, אשר בוגר עצמו שלף מתוך תיקו האישי אגב הליך גילוי המסמכים בהליך המשפטי בבית הדין האזורי בתל-אביב בינו לבין מקורות, ורץ אץ להגיש בגינו את ההליך דנא. מוסיף גוטמן וטוען, כי בשורה של פסקי דין נקבע, כי העברת מידע שלילי על עובד בצינורות התקשורת המקובלים בתוך הארגון אינו בבחינת "פרסום".
  2. אין בידנו לקבל את טענותיו של גוטמן ודעתנו היא כי בענייננו מתקיים יסוד הפרסום כמשמעובסעיף 2לחוק. ראש וראשית, לשונו של סעיף2(ב)(1) היא ברורה ולפיה די בכך שהמכתב הגיע לאדם אחד זולת הנפגע כדי שיתקיים יסוד הפרסום. מצב דברים זה מתקיים בענייננו ולא מצאנו טעם המצדיק לקרוא לתוך הוראות הסעיף את שמבקש גוטמן.

הפסיקה אליה הפנה גוטמן אינה רלבנטית לענייננו. בכל שלושת המקרים אליהם הפנה דובר בעובד שנחשד באי סדרים כאלה ואחרים והמעסיק מקיים עמו ישירות, בנוכחות ממונה אחד או יותר, בירור. מצב דברים זה אינו זה בו עסקינן. אכן נדמה שמדיניות שיפוטית ראויה היא לקבוע, כי בירור שעורך מעסיק עם עובד בחשד כזה או אחר ועל-מנת לנהל את עסקו כראות עיניו, וכמובן כל עוד הברור עומד במגבלות של סבירות, הוא ברור לגיטימי שאינו בא בגדר "פרסום". לא למותר להוסיף, כי הדברים שקבע בית המשפט השלום בהקשר זה (תאמ (ראשל"צ) 12724-07-10 גולבצ'וב נ' פז (19.6.20122) היו בבחינת למעלה מהצורך.

עמוד הקודם1...2324
25...48עמוד הבא