בדיקתו. אשר לאמירות הנוגעות לדברים שאמר בוגר בכנס בו נשא הרצאה מדובר בחילוקי דעות מקצועיים שהיה על בוגר להוכיח באמצעות חוות דעת מומחה אך הוא לא עשה כן. חוות הדעת שכן מצויות בחומר הראייתי מלמדות, כי דבריו עולים בקנה אחד עמן. כן יש ללמוד על מידת רצינות רעיונותיו של בוגר מכך שלא העז להעמיד את טענותיו למבחן בפני ועדת החקירה הממלכתית, אשר לא מצאה דופי בהתנהלות מקורות ומנהליה.
- על מנת להעמיד דברים על מכונם נאמר, כי בתום ישיבת ההוכחות בה נחקר בוגר בחקירה נגדית הודיע גוטמן, באמצעות בא כוחו, כי יודיע לבית הדין אם הוא מבקש לזמן את אותה עובדת מקורות שנטען כי בוגר צילם לעדות הזמה. אלא שלא הגיש כל הודעה נוספת בעניין זה ועל כן בית הדין לא החליט בדבר. בנסיבות אלה אין לומר כי לא הותר לו להעידה אלא כי זנח את כוונתו זו. זאת ועוד. כפי שבארנו בתביעה כנגד מקורות כל העולה מדו"ח ועדת החקירה הממלכתית אינו קביל ואין להתיר את הבאתו בפני בית הדין 'בדלת האחורית'.
- לגוף הדברים דעתנו היא כי הדין עם בוגר. אשר לאמת שפרסום נאמר כי גוטמן הסכים בחקירתו הנגדית בפנינו כי אכן בפרוטוקול חקירתו בבית הדין האזורי בתל-אביב עולה כי חזר בו מחלק ממה שכתב במכתב אלא שטען כי מדובר "בטעות הקלדה" (עמ' 43, שורה 17, עמ' 44, שורה 3), שלא ביקש את תיקונה בזמן אמת (עמ' 44, שורה 5). ההסבר מוקשה ואיננו סביר ואף דעתנו היא כי לא מדובר בפרט לוואי.
עם זאת בהחלט יתכן כי הרושם הכללי שהותירה ההרצאה לא היה חיובי. אין לכחד כי ממסכת הראיות שנפרשה בפנינו אכן עולה, כי פרופ' דן זסלבסקי, מי ששימש כנציב המים של מדינת ישראל, המדען הראשי של משרד האנרגיה ודיקן הפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון, אליו פנתה מקורות בבקשה לקבלת חוות דעת על המאמר של בוגר שהוא הבסיס להרצאה, חיווה דעתו ביחס אליו כך:
" נכון שיש משקעים בהיקף של כ – 10 מיליארד קוב בשנה. אין כל מסתורין ביחס לכמות הניתנת לניצול. ראוי לעבוד על ניצול טוב יותר של הגשם. אבל בינתיים יש להתייחס לטכנולוגיה הקיימת. המסקנה (של בוגר – ר.ב.ה) שיש עדיין זרמים תת-קרקעיים בהיקף של מיליארדי מטרים קוביים שלא ידועים לנו היום היא פשוט קשקוש....ייתכן שפה ושם ניתן עדיין לנצל כמה מקורות מים שלא נוצלו. אבל לא בדרך המוצעת ע"י בוגר...." (נספח 21 לתצהיר דקל).
חוות דעת זו כאמור תומכת באפשרות כי הרושם שהותירה ההרצאה שנשא בוגר היה שלילי.
- אשר להקשר הנפשי איננו סבורים כי בעניינו דרושה כניסה לעובי הקורה בשאלת אמת הפרסום. זאת מאחר ומסקנתנו היא כי גוטמן לא השכיל להוכיח כי דבריו עמדו בתנאי המצטבר לאמת והוא כי היה בפרסום 'ענין ציבורי'. בעניין ארגוב הבהירה כבוד השופטת
--- סוף עמוד 35 ---