האחד מחודש 12/1999 והשני מחודש 12/2001 – הם פרסומים הכוללים "לשון הרע" כנגד מקורות. בתוך כך הדגישה מקורות כי המאמר מסוף שנת 2001 כולל התייחסות מפורשת אל מקורות בשמה. בוגר מצדו סובר שטענות מקורות ביחס לפרסומים אלה עומדות בסתירה חזיתית לטענתה שהיא גוף מבצע שאין לו כל אחריות על ניהול משק המים, ומכל מקום מר דקל הודה בחקירתו הנגדית כי תוכן הרצאותיו של בוגר לא הפריעו למקורות 'בזמן אמת' ולא היוו את הבסיס לנקיטת אמצעי משמעת נגדו. בנסיבות אלה אין ליתן משקל לטענות מקורות המועלות 15 שנים לאחר הארועים הנדונים.
לאמור, בוגר מסתפק בטענה כי אין עסקינן בלשון הרע כמשמעותו בסעיף 1 לחוק ועל כן אינו טוען כי חוסה הוא תחת אחת ההגנות שבחוק.
- נכונים אנו להניח כי במבחן אובייקטיבי האמור במאמרו של בוגר משנת 2001 ולפיו:"מאמצע שנות התשעים הזהרנו את ההנהלה ההנדסית של "מקורות" בצורה חריפה שלא משתמעת לשני פנים, על משבר ההולך ומתקרב אם לא תשנה את דפוס פעילותה, וללא הועיל. הפעלה לא ממוחשבת של מערכת אספקת המים, חוסר טיפול במקורות המים ועבודה בסגנון "יהיה בסדר" היו חייבים להוביל למשבר המים, כאשר מיעוט משקעים בשנת 1998 פשוט קירב והחריף אותו. אין ספק שההנהלה ההנדסית של "מקורות" נושאת באחריות לא מבוטלת למשבר הנ"ל במשק המים",הם דברי לשון הרע שיכולים היו לעשות את מקורות מטרה לשנאה, לבוז או ללעג (סעיף 1(1) לחוק) ולחילופין, לפגוע בעסקה (סעיף 1(3) לחוק).
יתכן שהדברים יפים גם לשני הפרסומים הנוספים לנוכח תוכנם וזהות הכותב על אף שמקורות אינה נזכרת בהם מפורשות.
נותר אפוא לבחון האם מצדיקים הם פיצוי.
- לאחרונה קבע בית המשפט העליון, מפי כבוד המשנה לנשיאה השופטאליקים רובינשטיין, כי ניתן לפצות תאגיד על לשון הרע נגדו ללא הוכחת נזק, בגדריסעיף 7א לחוק. כן נפסק כי אפשרות הפיצוי קיימת לא רק כאשר שיעור הנזק של התאגיד לא הוכח אלא גם כאשר לא הוכח עצם קיומו (רע"א 2015/15, 3760/15 (עליון) פלבסקי נ' מקור הפורמייקה בע"מ (4.8.2016). בכך הוכרעו המחלוקות בעניין זה, נפסקה ההלכה המחייבת והיא יפה, כמובן, גם לענייננו.
- עם זאת היות הנפגע מהפרסום תאגיד בהחלט יכולה לשקול לעניין שיעור ההוצאות כמו גם עצם פסיקתן. זאת לנוכח החשיבות הנודעת לשיח ביקורת חופשי כלפי מעסיק. בדומה פסק בית המשפט העליון, מפי כבוד השופטת פרוקצ'יה, כי האופי הייחודי של עוולת לשון הרע, והתכלית המורכבת של הסעדים הניתנים בגין עשייתה, מצדיקים התייחסות, בין שאר
--- סוף עמוד 57 ---