מקורות מדגישה כי הקביעות מן ההליכים הקודמים מחייבות את שני הצדדים בבחינת פלוגתא פסוקה ועל כן ניסיונו של בוגר "לפתוח" את נסיבות סיום העסקתו הן בבחינת הרחבת חזית אסורה. הדברים מצאו ביטויים גם בהחלטתנו מיום 10.11.2013 שם קבענו, בין היתר, כי התשתית העובדתית הצריכה לעניין בכל הנוגע לעילות פיטורי התובע והפגמים שנפלו בהליך נקבעה בפסק הדין של בית הדין האזורי בתל-אביב והם בבחינת השתק פלוגתא.
- על פי מקורות בוגר מעוות את קביעות בית הדין. כך ולשם המחשה, בית הדין לא קבע כי הסיבה המרכזית לסיום העסקתו במקורות הייתה הביקורת שהשמיע.
--- סוף עמוד 11 ---
למעשה בית הדין קבע כי בוגר לא פוטר בשל תלונה שהגיש, שחיתות שחשף או כי עמדותיו המקצועיות לא תאמו את עמדותיה המקצועיות של הנהלת מקורות. כל שנקבע הוא שפוטר, בין היתר, בשל היותו "מטרד" ו"עושה צרות עקבי" וכי טעם זה הוסתר על ידי מקורות. בהתאם, בית הדין לא קבע כי מדובר בפיטורים אישיים של עובד קבוע במסווה של פיטורי צמצום.
בדומה, בית הדין קבע כי הנהלת מקורות הייתה רשאית למנוע פרישת עובד על פי שיקול דעתה ובכך נדחתה טענת בוגר, כי אין לפטר עובד בעל כורחו כל עוד קיים בחברה עובד אחר המסכים לפרוש. הכללת בוגר ברשימת המפוטרים נעשתה כדין.
כך לא נקבע כי השימוע שנערך לבוגר לא היה אמיתי אלה, כי שיקול הדעת המחודש שהופעל לאחר שמיעתו היה מצומצם. מקורות מזכירה כי אופן ניהול השימוע היה פרי הסדר מקיף אליו באו הצדדים עצמם – הסדר שכלל, בין היתר, מסירה נרחבת של מידע, הסכמה בדבר זהות הנוכחים בו, מועד עריכתו, השלמת טעונים בכתב ועוד.
אין בפסק הדין קביעה, כי מקורות לא הייתה רשאית להביא בין שיקוליה את עלות פרישתו של בוגר ושיקול זה אף הוכר כלגיטימי בפסיקת בית המשפט העליון.
אל כל אלה מצטרפת קביעתו החד משמעית של בית הדין כי סיום העסקתו של בוגר נבע מביטול תפקידו וזה היה הטעם המרכזי לפיטוריו, כפי שהעיד מר דקל.
- מקורות סבורה כי לבוגר לא נגרם נזק מפיטוריו ולמצער, הוא לא עשה להקטנתו כנדרש. כך העיד בוגר בבית הדין האזורי בתל-אביב, כי לא בדק אפשרויות נוספות להעסקתו שכן רצה לחזור לעבוד במקורות ולמעשה לא פנה לחפש עבודה עד ולכל המוקדם בשנת 2007. כלומר שנתיים לאחר פיטוריו.הנספחים לתצהירו מלמדים, כי פניותיו למעסיקים פוטנציאליים לא היו למשרות ספציפיות כי אם פניות כלליות שחלקן הוא ניסיון לקדם פרויקטים שלו עצמו והדבר מעיד על הלך רוחו.
פסיקת בתי הדין מלמדת כי לא כל פגם בשימוע יצמיח סעד כספי והכל תלוי בנסיבות העניין. כאן וכאמור עמד השימוע שנערך לבוגר בכל פרטי הסכמת הצדדים. בנוסף, אין מחלוקת כי בוגר קיבל תנאי פרישה מועדפים להם נמצא זכאי פורש שלא במסלול פנסיה מוקדמת. דהיינו פיצויים בגובה 200%; 3 חודשי הסתגלות ו -3 חודשים תמורת הודעת מוקדמת. את כל אלה קיבל בוגר על אף סירובו לחתום על כתב קבלה וסילוק אישי שהיה אחד התנאים שנקבעו בהסכם הקיבוצי שעוסק בתנאי פרישת המפוטרים בהליך רה-הארגון, ובכלל זה במסלול פיצויים מוגדלים.
- אשר לסעד של פיצוי בגובה ההפרש בין עלות פרישתו של בוגר לבין עלות פרישת עובד לפנסיה מוקדמת, הרי שכאמור אין בפסיקת בית הדין קביעה ולפיה מקורות לא הייתה רשאית להביא בחשבון בין שיקוליה את עלות פרישתו של בוגר. ממילא בית הדין לא מצא כי הפגמים שנפלו בפיטורי בוגר מצדיקים את ביטולם ואף אין
--- סוף עמוד 12 ---