הנה כי כן, לכל אורך חיי ההפקעה חייבת להישמר ולהתקיים מטרת ההפקעה שלמענה הופקעו המקרקעין מלכתחילה, וכאשר עסקינן במקרקעין שהופקעו על פי פרק ח' לחוק התכנון והבניה, הרי שצריך להתקיים ולהישמר ה"צורך הציבורי" או "המטרה הציבורית" שנקבעו בתכנית ואשר לשמם הופקעו המקרקעין. לא למותר להוסיף ולציין כי התקיימותה של המטרה הציבורית לכל אורך חיי ההפקעה קיבלה חשיבות יתרה ודגש מיוחד לאחר הקניית המעמד החוקתי לזכות הקניין בעקבות חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו...
[שם, פסקה 57.]
- אשר לשיקול-דעתן ולאופן פעולתן של ועדה מקומית או רשות מקומית כרשויות מפקיעות, נקבע כי הללו הן רשויות ציבוריות, כי ככאלה הינן בבחינת נאמנוֹת הציבור שתכלית קיומן היא טובתו של הכלל וכי הן נדרשות בחובות בסיסיות המוטלות על גופי המינהל, כגון החובה לנהוג בסבירות ובמידתיות, החובה לפעול ביושר, ללא שרירות ומשוא פנים והחובה לפעול ביעילות ובהגינות.
עוד נפסק כי מחובת ההגינות של הרשות המפקיעה, שהינה כאמור נאמן הציבור, נובעת חובתה לפעול בשקידה ראויה וכי חובתה של הרשות לפעול בשקידה ראויה מתבטאת, בין היתר, בחובתה להגשים את הצורך הציבורי שבגינו הופקעו והועברו לידיה המקרקעין, בתוך זמן סביר. ראו, למשל, עע"ם 10398/02 וייס ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון ואח' [פורסם בנבו] (25.5.2005):
דין הוא שהוצאתה לפועל של התכלית לשמה הופקעו המקרקעין תיעשה במהירות הראויה. רשות שהפקיעה קרקע למטרה ציבורית מסוימת ושנים ארוכות לא עושה שימוש בקרקע, משמיעה לציבור למעשה שאין היא זקוקה לקרקע שהופקעה, לא למטרה שלשמה הופקעה ולא בזמן שהופקעה. בנסיבות אלו מתעורר ספק באשר לצורך הציבורי ובאשר לעילה לנטילת הקרקע ואף מתחזק הרושם כי לא הייתה הצדקה לכתחילה לנטילת הקרקע מבעליה.
וכבוד השופט י' דנציגר סיכם עניין זה באומרו בפס"ד הלביץ כי "השאלה האם פעלה הרשות בשקידה ראויה למימוש מטרת ההפקעה או אם זנחה הרשות את תכניתה משתנה ממקרה למקרה ונבחנת על פי הנסיבות הקונקרטיות של העניין" (פסקה 611).
- התוצאה של כל האמור לעיל – היינו הפגיעה הנגרמת לזכות הקניין של בעלי המקרקעין כתוצאה מהפקעה, עליית מעמדה של זכות זו עם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והדרישה כי הפגיעה בזכות הקניין תהיה מידתית, צמידותה של ההפקעה לצורך הציבורי שלשמו הופקעו המקרקעין מלכתחילה, וכן החובה המוטלת על הרשות כנאמנת הציבור לנהוג
--- סוף עמוד 37 ---