פסקי דין

תא (רח') 51230-12-11 מועצה מקומית מזכרת בתיה נ' חנה בתיה דויטש - חלק 50

11 פברואר 2017
הדפסה

בנסיבות אלה, ולאור העובדה כי זה היה הטיעון העיקרי של המועצה, די בדחיית טיעון זה בכדי לדחות את התביעה לסילוק-ידם של הנתבעים מן השטח שבמחלוקת.

אכן, ממה נפשך: אם מבקשת המועצה להסתמך בתביעה לסילוק-יד על הפקעה מכוח תכנית זמ/4/224, הרי שהפקעה זו נעשתה שלא כדין; אם מבקשת המועצה להסתמך על הפקעה מכוח תכנית זמ/201, הרי שהפקעה זו מעולם לא בוצעה; ואם מבקשת המועצה להסתמך על זכות בעלות "אוטומטית" שנוצרה לה מכוח תכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים (שיסודה לשיטת המועצה עוד בתכנית זמ/201, כאשר תכנית זמ/4/224 הינה רק הביטוי הטכני-המשכי שלה), הרי שהוועדה המקומית והמועצה עצמן גילו את דעתן כי במקרה זה כלל לא הייתה זו הפרשה כי אם הפקעה, ועל כל פנים רכישת זכות "אוטומטית" זו אינה מקובלת עוד במקומותינו לאור המעמד החוקתי של זכות הקניין.

מימוש מטרת ההפקעה (או ההפרשה לצרכי ציבור)

  1. לא זו אף זאת. אף אם נניח לטובת המועצה כי במקרה זה אין מדובר בהפקעה כי אם בהפרשה לצרכי ציבור כחלק מתכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים (זמ/201) – וכאמור אינני סבורה כי זהו המצב המשפטי הנכון – הרי שלמעשה טענה זו פועלת לרעת המועצה.

שכן, אם נקבל את גישת המועצה לפיה בעלותה בקרקע הינה בעלות "אוטומטית" מכוח הפרשה לצרכי ציבור שבוצעה בשנת 1982, ולא מכוח ההפקעה בשנת 2001 במסגרת תכנית זמ/4/224, הרי שגישה זו דווקא מחזקת את טענת הנתבעים לפיה המועצה השתהתה מעבר לסביר במימוש מטרת ההפקעה (או ההפרשה) ולמעשה זנחה את מטרת ההפקעה (או ההפרשה).

--- סוף עמוד  58 ---

יצוין - כפי שכבר נאמר לעיל - כי כוחה של מסקנה זו יפה גם לגבי הפקעה (או הפרשה) מכוח תכנית זמ/4/224, ובפרט אם המועצה מבקשת להדגיש במסגרת זו דווקא את ייעוד השטח שבמחלוקת כשטח ציבורי פתוח ולא את ייעוד השימור - מטרת הפקעה (או הפרשה לצרכי צבור לשיטת המועצה) שלא מומשה ונזנחה על-ידי המועצה.

  1. אכן, כאמור לעיל, הפקעה או האיחוד והחלוקה מכוח תכנית זמ/201 מעולם לא בוצעו והוועדה המקומית והמועצה לא נקטו כל פעולה לרישום זכויות המועצה בשטח שבמחלוקת במשך כ-20 שנים. כך, ההפקעה בוצעה לבסוף רק בשנת 2001 מכוח תכנית אחרת ולשם צורך ציבורי אחר, בעוד שהאיחוד והחלוקה עצמם בוצעו רק בשנת 2009 ומכוח תכנית זמ/4/224 ולא מכוח תכנית זמ/201.

כך גם הליכי סילוק-היד של הנתבעים מן השטח שבמחלוקת החלו רק בשנת 2008, כ-26 שנים לאחר אישורה של תכנית זמ/201 (1982), כ-10 שנים לאחר אישורה של תכנית זמ/4/224 (1998), וכ-7-6 שנים לאחר ההפקעה (2001).

עמוד הקודם1...4950
51...61עמוד הבא