בעניינו של רטומסקי אין, כאמור, כל התייחסות בפסק הדין לשאלת השפעת הליקוי. בעניינו של רגימוב, ניסוחו של בית המשפט קמא מסויג מאוד – "... באשר לפוטנציאל ההשפעה לא הובאו ראיות של ממש, אם כי נראה כי מתוקף פעילותו הפוליטית שהוכחה, אכן הייתה לו השפעה פוטנציאלית מסוימת". אין די בכך כדי לבחון כיצד עלול היה ליקוי זה להשפיע על תוצאות הבחירות, כמצוות התנאי השני לביטול הבחירות. בעניינו של ססי, נראה כי עיקר ההשפעה שייחס בית המשפט לפעולותיו נוגע לתליית שלטים, וכבר הראינו כי אין להביא זאת בחשבון בנסיבותינו. המקרים המרכזיים יותר הם אלו של שמרצקי ומלסה. ביחס אליהם יריב אף טען כי מדובר באנשים שנבחרו על מנת להשפיע על קהילותיהם – הקהילה הרוסית והקהילה האתיופית בעיר.
בעניינו של שמרצקי, בית המשפט קבע, כאמור, כי לפעולותיו היה "פוטנציאל השפעה בהיקף לא מבוטל", אך מהו היקף זה? בכמה אנשים מדובר? בערך? לשאלות אלה אין תשובות. ודוק; בסיכומי הצדדים בהליך דלמטה, ניסה כל אחד מהם לכמת את השפעתו של שמרצקי: זה אומר – רבה היא מאוד מאוד; וזה אומר – איננה אלא שולית. בית המשפט המחוזי לא התייחס גם לטענות אלה בפסק דינו, ואין הכרעה בין
--- סוף עמוד 52 ---
הניצים. במילים אחרות, היה ניסיון של הצדדים לכמת את ההשפעה של הליקוי. בית המשפט לא קיבל את עמדת מי מהם ואף לא דן בהן. בחינה עצמאית של הסוגיה לא מועילה, שכן אין בחומר, לרבות התרשמותו הכוללת של בית המשפט קמא מהעדויות שהוצגו בפניו, כדי להוכיח את התנאי השני, אף על דרך האומדנה.
זאת ועוד. הוכח כי קיים ליקוי, אך לא הייתי מגדירו, בנסיבות תיק זה, כליקוי היורד לשורש העניין. כאמור לעיל, המבחן הוא טוהר הבחירות ולא טוהר המידות של המועמד או המנסה להשפיע על הבחירות. בעניינים הנדונים, לא הוכח שוחד בחירות. בהסתכלות רחבה יותר, ומנקודת מבטו של הבוחר, לא מצאתי הצדקה לפסול את קולו רק בשל התנהגות לקויה של כל מאן דהוא שלא הייתה לבוחר שליטה עליה. הבוחר שקל את שיקוליו, והצביע בדרך שהצביע. בנסיבות אלה, ומשעה שהליקוי אינו יורד לשורש העניין, אל לבית המשפט לפסול קולות. ושוב נחדד, "שורש העניין" הוא טוהר הבחירות, שאינו חופף בהכרח את טוהר הבוחר. האחרון מקבל מידע ונחשף להשפעות מכיוונים שונים. ככלל, יש להיזהר מאוד ממתן כוח וטו לאחר לפסול את קול הבוחר – או קולות של קבוצת בוחרים – בייחוד כאשר התנהגות הבוחר איננה סוטה מהכללים. הדבר אף עלול ליצור פתח למניפולציות (ראו פסקה 17 לעיל). דוגמא ליוצא מן הכלל עשויה להיות איום בחירות או זיוף קולות, אך אין צורך להרחיב מעבר לכך.