- בני מלסה (להלן: מלסה) – בן העדה האתיופית, שנטען כי גייס תומכים לבכר בקרב בני קהילתו. מלסה הועסק בחברה לתרבות פנאי וספורט של העירייה, בתפקיד "רכז קשרי קהילה", והיה עובד עירייה בתקופת הבחירות. לטענת מלסה, הוא פעל במטה של בכר בשעות העבודה ומעבר להן, בהנחיית הממונים עליו ובאישור של בכר עצמו. לתצהירו צורפה רשימה של 110 בוחרים שלטענתו גייס, ורשימת תושבים שהתבקש ללכת לביתם ולשכנעם לבחור בבכר. נקבע כי מלסה אכן פעל לגיוס תומכים בבכר, אך בית המשפט התרשם כי מלסה הגזים וניסה להאדיר את פעולותיו. על רקע זה, נקבע מדובר בליקוי בעל פוטנציאל השפעה על תוצאות הבחירות, אף כי קיים קושי בהערכתו המדויקת.
- יורי רטומסקי (להלן: רטומסקי) – נקבע כי יציאתו לחל"ת, במהלכה היה פעיל פוליטית לטובת בכר, הייתה מלאכותית ולכן מדובר בליקוי. יחד עם זאת, אין התייחסות בפסק הדין לשאלת ההשפעה של ליקוי זה.
- שמעון ססי (להלן: ססי) – שימש כעוזר ראש העיר. על אף תפקידו בעירייה, פעל במסגרת מטה הבחירות של בכר, תלה שלטים ושכנע בוחרים. עוד נטען כי ססי יזם תליית שלט על בניין ברח' כצנלסון, בו ביצעה העירייה עבודות שיפוץ בסמוך לבחירות. בית המשפט קיבל טענות אלה וקבע כי מדובר בליקוי בחירות. גם במקרה זה, בית המשפט לא ייחס משמעות לעובדה כי ססי אינו תושב העיר, שכן פוטנציאל ההשפעה נבחן לא רק לגביו אלא ביחס לפעולות שעשה כדי להשפיע על אחרים, למשל תליית שלטים אליהם נחשף הציבור. משכך, נקבע, לפעולותיו יש פוטנציאל השפעה שקשה להעריכו.
--- סוף עמוד 51 ---
- יעקב רגימוב (להלן: רגימוב) – נקבע כי רגימוב הועסק כשבועיים לפני הבחירות בחוזה מיוחד כ"יועץ לענייני עולים חדשים". בהסכם לא צוין מספר שעות העבודה המינימאלי שעליו לעשות. בית המשפט קבע כי המניעים שהובילו לחתימת ההסכם לא היו כשרים, וכי הוא לכאורה נחתם כ"כיסוי" לתשלום עבור פעילותו הפוליטית לטובת בכר. גם בעניין זה נקבע כי מדובר בליקוי, ואולם באשר לפוטנציאל ההשפעה לא הובאו ראיות של ממש, אם כי נראה כי מתוקף פעילותו הפוליטית שהוכחה, אכן הייתה לו השפעה פוטנציאלית מסוימת.
- חלק מטענותיו של בכר בפרשה זו נדונו ונדחו לעיל, במסגרת הדיון ב"טענות הרוחב". כזו היא, למשל, טענתו כי אין מדובר בליקוי המהווה עילה לבטלות בחירות אלא בתעמולת בחירות או בניסיונות שכנוע גרידא. כפי שהובהר בראשית דיוננו, כחלק מהמסגרת הנורמטיבית – ליקוי העשוי להצדיק ביטול בחירות אינו מוגבל לשוחד בחירות או לאי-סדרים בקלפי. יש לבחון את סדרי ונוהלי הבחירות במובנם הרחב. לשאלת קיומו של ליקוי היורד לשורש העניין אתייחס להלן. אפתח בעניין התנאי השני, לפיו הליקוי עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. עולה בבירור כי במקרה זה לא הוכח קיומו, ואפרט ביחס למקרים שהובאו לעיל: