מהו היקף ההשפעה והסתפק באמירה כי הוא "יכול להיות ניכר". התמונה חסרה מאוד. לא ברור כמה עובדים הועסקו על ידי בן יהודה, באיזה אזור בעיר פעלו וכיצד, ולא בוססה כנדרש הטענה כי פעולותיו השפיעו אפילו על עשרות מצביעים פוטנציאליים. בן יהודה, עובדיו או מצביעים פוטנציאליים כנטען – איש מהם לא העיד. יוזכר שוב, כי הנטל מוטל על המבקש את בטלות הבחירות, ונטל זה מוגבר הוא. אינני סבור כי יריב עמד בו.
בניגוד לבן יהודה, מימון אמנם היה תושב העיר ובעל זכות בחירה. ואולם, אינני סבור כי הוכח שההתקשרות עימו היוותה ליקוי היורד לשורש העניין שנעשתה בזיקה לבחירות ובתמורה לתמיכתו של מימון בבכר. בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר בהתקשרות מחודש ספטמבר 2014 בלבד, אך עולה כי יש אמת בטענת המערער, לפיה מדובר בהתקשרות מוקדמת יותר. נעדרת התייחסות בפסק הדין למסמכים המעידים, על פניהם, כי ההתקשרות החלה מספר שנים לפני הבחירות; ובפרט כי שולמו למימון תשלומים שוטפים גם במהלך שנת 2014 כולה ולא רק בסמוך לבחירות (מוצגים 147-146 לתצהיר בכר בהליך קמא). יתר על כן ולעניין התנאי השני, גם בפרשה זו נקבע בבית המשפט המחוזי כי ההשפעה היא על דרך של תליית שלטים. סוגיה זו נדונה ונדחתה לעיל.
התוצאה היא כי פרשת הקבלנים אינה מגלה ליקוי היורד לשורש הבחירות העלול להשפיע על תוצאותיהן.
פרשת עובדי העירייה
- טענה נוספת של יריב הייתה כי בכר ניצל את המשאבים העירוניים לקידום מועמדותו, לרבות העסקת עובדי העירייה בפעילות פוליטית לטובתו – שלא כדין. סעיף 75(א) לחוק הבחירות קובע כי: "עובד המדינה... וכן עובד של רשות מקומית... אשר יש להם סמכות מנהלית... או תפקיד שכרוך בו מגע עם קהל, לא יקחו חלק בתעמולת הבחירות בתחום רשות מקומית שבה מתקיימות בחירות". בית המשפט המחוזי קבע כי איסור זה אינו מוגבל לפעילות פוליטית בשעות העבודה, וכי בחמישה מקרים (מתוך שמונה מקרים נטענים), הוכח במידה הנדרשת כי הוא הופר:
- ניקולאי שמרצקי (להלן: שמרצקי) – הלה הועסק כעוזר ממלאת מקום ראש העיר, גב' אירנה גנין (להלן: גנין) במשך כשנה. שמרצקי העיד כי פעל בהנחייתה של
--- סוף עמוד 50 ---
גנין לגייס תומכים עבור בכר בקרב דוברי השפה הרוסית – בשעות העבודה ומחוץ להן. כן העיד כי גייס "ממריצים" בשכר, שתפקידם היה להביא תומכים לקלפי ביום הבחירות. הוא הסביר על "שיטת הפירמידה", באמצעותה גייסו הפעילים מצביעים עבור בכר, לפיה כל מי שרצה לעבוד בבחירות היה צריך להביא רשימה של לפחות 10 אנשים שתומכים בבכר ולבדוק שהם ילכו ויצביעו. עוד טען שמרצקי כי לחיאני הנחה אותו לפנות לתושבים על פי רשימות שניתנו לו, ולשכנעם להצביע עבור בכר. בית המשפט קיבל את עדותו של שמרצקי כאמינה ודחה את עדותה של גנין כבלתי משכנעת. נקבע כי בפעולותיו היה משום ליקוי בחירות שכן בהיותו עובד עירייה הבא במגע עם קהל, פעל לגיוס תומכים בבכר. עוד נקבע כי לאור פעולותיו הוכח "קיומו של פוטנציאל השפעה בהיקף לא מבוטל" (פסקה 96).