התוצאה היא כי פרשת בית ספר "שרת" אינה מהווה ליקוי היורד לשורש הבחירות, ואף היקף השפעתה על תוצאותיהן לא הוכח.
פרשת בית ספר "שובו"
- בפרשה זו הלין יריב על כך שמספר ימים לפני הבחירות, התחייב בכר לאשר את פתיחתן של כיתות ז'-ח' בבית ספר "שובו" בעיר, בניגוד למדיניותה הקודמת והנחרצת של העירייה. הקו הנטען הוא כי הדבר נעשה בתמורה לתמיכה פוליטית בבכר, ובמטרה להשפיע על מאות הורי התלמידים להצביע עבורו. בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר בליקוי בהליך הבחירות היורד לשורש העניין, וכי העיתוי בו יצא המכתב – בסמוך כל כך לבחירות – איננו מקרי. עוד נקבע כי ליקוי זה עלול היה להשפיע לפחות על כל
--- סוף עמוד 54 ---
הנוגעים בדבר במישרין, דהיינו הוריהם של תלמידי כיתה ו' – כאשר בכל שכבה כ-50 תלמידים. להורים אלה היה אינטרס מיידי שתיפתחנה כיתות ז'-ח' בבית הספר. בית המשפט קמא הוסיף כי אין לשלול שקיים גם פוטנציאל השפעה מסוים על הורי תלמידי כיתות ה', שבחלוף שנה עשוי להיות גם להם עניין בפתיחת כיתות נוספות.
עיקר טענותיו של בכר בפרשה זו הוא במישור הראייתי, כגון שבית המשפט קמא התבסס על עדויות בלתי קבילות. עוד נטען כי מהראיות הקיימות בתיק עולה שהמכתב המודיע על פתיחת כיתה ז' נשלח כחלק מעבודתה השוטפת של העירייה, בסמוך למועד הרישום וללא קשר לבחירות. לבסוף, טען בכר כי מידת ההשפעה בפרשה זו היא אפסית, וכי החלה של עקרונות החישוב שאומצו בפסק הדין עצמו (בפרשת הקניון, פסקה 39) מעלה כי מדובר בפוטנציאל השפעה על כ-15 אנשים בלבד. מנגד, טוען יריב כי מדיניות העירייה בעניין פתיחת כיתות ז'-ח' הייתה במשך שנים ברורה, עקבית ושלילית. מכתבו של בכר, שנשלח שמונה ימים לפני הבחירות ונחתם על ידו כראש העיר, המאשר את פתיחת כיתה ז' בבית ספר "שובו", מהווה הבטחה מובהקת ופסולה לטובת הנאה שמטרתה השגת קולות מצביעים. הראיה לשוחד היא מכתבו של בכר עצמו, ודי בו להוכיח ליקוי בחירות היורד לשורש העניין. לעניין ההשפעה, בבית הספר לומדים כ-400 תלמידים ולהם 800-400 הורים בעלי זכות הצבעה, ואף הוכחה בפועל השפעתו של הליקוי.
- גם כאן, אינני סבור כי מדובר בליקוי היורד לשורש העניין. ברי כי אין לאמץ את המסקנה כי כל פעולה מיטיבה המובטחת לציבור זה או אחר בשנת בחירות מהווה שוחד בחירות. אפילו הייתה מדיניות בעירייה שלא לפתוח חטיבות ביניים, לא שוכנעתי כי פתיחת כיתות ז'-ח' בבית ספר "שובו", גם אם סמוך לבחירות, מהווה טובת הנאה פסולה. עוד נדמה כי עולה בעייתיות מסוימת, בפן הראייתי, בהוכחת הליקוי בפרשה זו. למשל, חלק מהניתוח של בית המשפט המחוזי עסק בשיחות בין גורמים שונים שלא העידו, ועולה כי ניתוח זה היה, למצער, ברקע קביעותיו בסוגיה. יתר על כן, גם בפרשה זו לא הוכח כי מתקיים התנאי השני לביטול בחירות או לפסילת קולות. כך ביחס לכל הכיתות השונות. לא השתכנעתי מהערכת בית המשפט המחוזי לפיה פתיחת כיתות ז'-ח' בבית הספר עשויה להיות רלוונטית להוריהם של תלמידי כיתות ו' באופן שעלול להשפיע על הצבעתם. לדעתי גם אין מקום להביא בחשבון את הוריהם של תלמידי כיתה ה', לא כל שכן של כיתות נמוכות יותר.