ש ו פ ט
השופט צ' זילברטל:
- אני מסכים עם פסק דינו המעמיק והמפורט של חברי השופט נ' הנדל.
אכן, כפי שהטיב חברי להראות, קיים פער בין התנהלות שאינה ראויה, במישור החוקי, הציבורי או המוסרי, לבין התנהלות – שהן מחמת טיבה והן מחמת השפעתה על תוצאות הבחירות - תצדיק התערבות של בית המשפט בתוצאה המבטאת את רצון הבוחר. אין די בסלידה מצדו של בית המשפט מהתמונה המתגלה לו בגדרו של הליך משפטי שמטרתו היא שינוי תוצאת בחירות. ההתמודדות עם תופעות לא רצויות אגב ניהול מערכת בחירות נעשית, בעיקרה, באמצעות מכשירים משפטיים אחרים, כשהסעד הקיצוני והחריג של התערבות בתוצאה שמור למקרים בהם ניתן להוכיח קיומו של ליקוי שבכוחו להשפיע על תוצאות הבחירות. בשל הרגישות העצומה הנדרשת בבוא
--- סוף עמוד 62 ---
בית המשפט להתערב בתוצאתה של מערכת בחירות, חובה עליו לאחוז באמות מידה קשיחות ומובהקות הן לצורך המסקנה שמדובר בליקוי בהליך הבחירות והן לצורך המסקנה כי הליקוי עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. בנדון דידן אין הכמות הופכת בהכרח לאיכות ואין די בהנחות והשערות בדבר פוטנציאל השפעה על תוצאות הבחירות או בדבר היקף הקולות הנגועים עד כדי שראוי יהיה לגרוע אותם מקולות המצביעים.
בהליך דנא אין עסקינן בהשמעת ביקורת על התנהלות המועמד או הסיעה העומדים לבחירה, אלא בביקורת על טוהר הבחירות עצמן. על כן אף אם נתגלו בגדרו של תיק זה מהלכים בעייתיים, בלשון המעטה, אני מצטרף בלב שלם למסקנת חברי שלפיה לא היה בנתונים ובעובדות שהונחו לנגד עיני בית המשפט כדי להביאו לנקוט בצעד הקיצוני של ביטול תוצאות הבחירות לעיריית בת-ים. להשקפתי, אימוץ אמות המידה ששימשו את בית המשפט המחוזי עלול להגביר עד מאד את היקף המקרים בהם ניתן יהיה להתערב בתוצאות הבחירות, עד שהכרעה שיפוטית תחליף את הכרעת הבוחר, ואין ספק שהדבר אינו רצוי כלל.
- באשר לפן הדיוני של ההליך – אכן, קיומם של שני מסלולי השגה על תוצאות הבחירות, השונים זה מזה בפרמטרים משמעותיים, הוא מצב המעורר קשיים שונים, גם אם ניתן להבין את ההיגיון שביסודו. עם זאת, כל עוד קיים המסלול של הגשת תובענה אזרחית, שאינו תחום בסד זמנים קצר כערעור בחירות, פועל יוצא מקיומו הוא שההכרעה החלוטה תינתן, במקרים לא מעטים (כמו גם במקרה דנא), זמן רב יחסית לאחר פרסום תוצאת הבחירות. על המבקש להימנע מתוצאה זו, שאינה רצויה כשלעצמה, לפעול בדרך של הגשת ערעור בחירות, ואם אינו יכול לעשות כן, שכן הוא זקוק לזמן נוסף כדי לבסס את טענותיו, לעיתים לא יהיה מנוס מכך שההכרעה לא תהיה מהירה. זה המחיר שבצדו של המתווה החלופי להליך של ערעור בחירות, שטעמים טובים הביאו את בית המשפט להכיר בצורך בו על-אף שהמחוקק לא הסדירו במפורש. יש להניח שבמקרים מובהקים של קיום ליקוי שהיה עלול להשפיע על התוצאות, ניתן יהיה להגיש ערעור בחירות. נראה שכך הוא כאשר מדובר בליקויים שהתגלו ביום הבחירות, אי סדרים בקלפיות, פגמים בספירת הקולות וכו'. כאשר ההשגה נעשית בדרך של הגשת תובענה אזרחית, עשוי הדבר (גם אם לא בהכרח) להצביע על כך שאין מדובר במקרה מובהק וברור, וגם מטעם זה אין תמה שההליך מתארך לעומת הליך של ערעור בחירות.