ש ו פ ט
השופט א' שהם:
- אני מצטרף בהסכמה לחוות דעתו המקיפה והיסודית של חברי השופט נ' הנדל, אשר לא הותיר אבן על אבן בדונו בסוגיות הנוגעות לטוהר הבחירות, הן בפן הנורמטיבי-כללי, והן בפן הקונקרטי הנוגע לבחירות לראשות עיריית בת ים.
- אכן, חלק מהתופעות שנתגלו במערכת הבחירות של ראש העיר המכהן, מר יוסי בכר, מטרידות הן, ובראשן עומדת פרשת התובע העירוני. אולם, וכפי שהבהיר חברי, בחלק מהמקרים אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, וברוב רובם של המקרים לא הוכחה כל השפעה של הפגם, ככל שהיה כזה, על תוצאות הבחירות.
בנסיבות אלה, מתבקשת מאליה המסקנה בדבר קבלת הערעור, תוך כיבוד רצונו של הבוחר בעיר בת ים.
- במסגרת דבריי הקצרים, אבקש להתייחס לנושא הערעור על תוצאות הבחירות, בשני המסלולים הקיימים: ערעור בחירות, לפי סעיף 72(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות); והגשת תביעה אזרחית במסגרתה מתבקש סעד הצהרתי בדבר בטלות הבחירות.
--- סוף עמוד 61 ---
חברי, השופט נ' הנדל עמד בחוות דעתו על ההבדלים בין שני המסלולים, כאשר לפי מסלול חוק הבחירות יש להגיש ערעור בחירות, לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, תוך 14 ימים מיום פרסום ההודעה על תוצאות הבחירות, ובית המשפט יפסוק בערעור תוך 30 ימים ממועד הגשתו. עוד נקבע בסעיף 73(א) לחוק הבחירות, כי ניתן להגיש ערעור ברשות לבית המשפט העליון, בשאלה משפטית בלבד, וזאת תוך 14 ימים מיום מתן פסק הדין. לעומת זאת, במסלול האזרחי חלים דיני השיהוי וההתיישנות הרגילים, כך שהגשת התובענה יכולה להיעשות זמן ניכר לאחר שהסתיימו הבחירות, ולאחר זאת – ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון, ולטעמי אין ספק כי מדובר בערעור בזכות, שאינו מוגבל לשאלות משפטיות גרידא. סבורני, כי פער זה בין שני המסלולים אינו רצוי, ועלול ליצור אי ודאות באשר לתוצאה הסופית של הבחירות. כפי שהובהר, אין מדובר בהבדלים שוליים או זניחים, אלא בפער עמוק ומשמעותי, הנוגע הן למועד הגשת הערעור והן באשר להיקף התערבותו של בית המשפט העליון. סבורני, כי יש מקום לבחינה מחודשת של המערך הנורמטיבי בסוגיה זו, וככל שיוחלט לשמֵר את שני מסלולי הערעור הקיימים, מן הראוי כי המחוקק יתן דעתו לתוצאות הבלתי רצויות הנובעות מההבדלים הדיוניים בשני המסלולים, כמפורט לעיל.