בשים לב לנסיבות נשוא בקשה זו, בית המשפט הנכבד יתבקש למנות כונס נכסים על המניות, על מנת להעבירן לקניינו של המבקש."
האם חתם המשיב על המסמך נספח א'? האם משקף מסמך זה יחסי נאמנות בין הצדדים? האם מכוחו זכאי המבקש לקבל את הסעדים להם הוא עותר בתובענה? אלו הן השאלות המרכזיות העומדות להכרעה בפסק-דין זה.
גירסת המבקש על-פי התובענה
- המבקש עוסק בעריכת-דין, ועל-פי העובדות המתוארות בתובענה, לאורך תקופה של שנים רבות, שתחילתה לפני התרחשות האירועים שברקע התובענה, היה מאנשי אמונם של האחים ספרא ויועץ משפטי ועסקי שלהם (להלן: "האחים ספרא" או "קבוצת ספרא"). בין היתר, ייצג המבקש את קבוצת ספרא בעסקת רכישת הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "הבנק הבינלאומי"), בראשית שנת 1986, ובעקבותיה מונה ליו"ר הדירקטוריון של הבנק. בתחילת שנות ה- 90', בהמלצת המבקש, מונה המשיב, אשר עבד עד לאותה עת בבנק לאומי לישראל בע"מ, לתפקיד מנכ"ל הבנק הבינלאומי, ובין השניים התפתחו יחסים של חברות והערכה הדדית. בעקבות ההיכרות שערך המבקש בין המשיב לבין האחים ספרא ובעידודו, הפך גם המשיב לאיש אמונם של האחים ספרא ופעל בשמם ועמם בעסקים שונים בארץ ובעולם.
- בשנת 1993 המליץ המבקש לקבוצת ספרא ולקבוצת BellSouth Inc., תאגיד תקשורת אמריקאי (להלן: "בלסאות'"), ליצור מיזם משותף עם קבוצת אי.די.בי. הישראלית לצורך הגשת הצעה במכרז שפורסם בישראל להקמת מפעיל טלפון סלולרי נוסף. לשם כך נוסדה סלקום, ביום 31.1.1994, על-ידי שלוש הקבוצות: קבוצת ספרא, באמצעות תאגיד זר בשם Amarelis (להלן:"אמרליס"), וקבוצת בלסאות' שהחזיקו יחד, בחלקים שווים, בשיעור של 74.46% ממניות סלקום באמצעות חברה ישראלית בשם טלמן בע"מ (להלן: "טלמן ישראל"), וקבוצת אי.די.בי. שהחזיקה בשיעור של 25.46% ממניות סלקום באמצעות חברת השקעות דיסקונט בע"מ (להלן: "דסק"ש").
--- סוף עמוד 6 ---
סלקום זכתה במכרז, וביום 27.12.1994 החלה להפעיל את הרשת הסלולרית השנייה בישראל. משפחת ספרא ביקשה, כמחווה של הערכה וידידות, לשתף במיזם זה מקצת מידידיה הקשורים לישראל, וביניהם המבקש והמשיב, באופן שיתאפשר להם לרכוש אחוזים בודדים מהון המניות של סלקום (להלן: "בעלי המניות הקטנים"). למבקש ולמשיב הוצע לקבל, כל אחד, מניות בטלמן ישראל, המשקפות אחוז אחד מהון המניות של סלקום, וזאת כנגד העמדת הלוואת בעלים לסלקום שתמומן באמצעות Safra National Bank Inc. – בנק בניו-יורק המצוי בשליטת ספרא (להלן: "בנק ספרא"). המבקש והמשיב – כך לגירסת המבקש, כאמור - קיבלו את ההצעה וסיכמו ביניהם כי כל המניות שהוצעו לשניהם, המשקפות בסך הכל 2% מהון המניות של סלקום, תרשמנה על שם המשיב, כשמחצית ממניות אלה, השייכות למבקש, תוחזקנה על-ידי המשיב בנאמנות עבורו. כן סוכם כי המשיב יטול אשראי מבנק ספרא לצורך העמדת הלוואת הבעלים לסלקום, זה כנגד זו (Back to Back), והמבקש יישא במחצית מכל ההתחייבויות הכספיות שיטול המשיב. וכך היה. המשיב רכש שיעור של 2.69% ממניות טלמן ישראל, המייצג שיעור אחזקה בשרשור של 2% ממניות סלקום - 1% של המשיב, ו- 1% של המבקש. המשיב נטל אשראי מבנק ספרא לצורך העמדת הלוואת הבעלים לסלקום, וכאשר נדרש על-ידי בנק ספרא לשלם ריבית בגין האשראי בשל פערי הזמנים בין תשלומי הריבית בגין ההלוואות, הודיע על כך המשיב למבקש וקיבל ממנו מחצית מסכום הריבית (ראו: הודעות על העברות בנקאיות, נספחים ה' - ז' לתצהיר המבקש).
- במחצית הראשונה של שנת 1996 החליטו קבוצת ספרא וקבוצת בלסאות' לבצע רה-ארגון בהחזקות של טלמן ישראל בסלקום. אמרליס ובל סאות' הקימו, בחלקים שווים, חברה חדשה בהולנד בשם Teleman Netherlands BV (להלן: "טלמן הולנד"), ואליה הועברו כל המניות שהחזיקה טלמן ישראל עבור אמרליס ובל סאות'. שאר מניותיה של טלמן ישראל הועברו לבעלי המניות הקטנים, לפי שיעור החזקתם היחסי. כלומר, כל בעל מניות לשעבר בטלמן ישראל אמור היה להחזיק אחרי הרה-ארגון ישירות באותו שיעור החזקה בסלקום אשר החזיק בשרשור קודם לכן.
- בעקבות ההחלטה לבצע רה-ארגון, שלאחריו אמור היה המשיב להחזיק ישירות ב –2% ממניות סלקום, החליטו המבקש והמשיב להעלות על הכתב את הסדר הנאמנות שעליו הסכימו, ועל רקע זה, גורס המבקש, נחתם נספח א', בחודש מאי 1996. עוד גורס המבקש כי בטרם חתם המשיב על נספח א', התקשר למבקש וציין כי המסמך אינו מתייחס לאפשרות שהעברת מחצית מן המניות תהא אירוע מס, ועל כן, לבקשת המשיב, כתב המבקש בכתב-ידו את הפסקה שבשולי המסמך. רק לאחר שהוסיף המבקש את הפסקה חתם המשיב על המסמך. במועד כלשהו לאחר הרה-ארגון, העביר המשיב את המניות של סלקום שהיו ברשותו (את שני האחוזים) לחברה בבעלותו ובשליטתו המלאה, היא המשיבה 2 (להלן: "אפשי").
--- סוף עמוד 7 ---
- בקיץ של שנת 2005 רכשו חברות מקבוצת אי.די.בי את מניות בל סאות' וקבוצת ספרא בחברת טלמן הולנד שבאמצעותה הוחזקו 69% ממניות סלקום. לאחר עסקה זו היה ברור כי סלקום עתידה הייתה לחלק, לראשונה מאז הוקמה, דיבידנדים בסכומים ניכרים לבעלי המניות, וכן דובר על הנפקת ניירות ערך של סלקום לציבור.
לאור זאת, קבע המבקש להיפגש עם המשיב בביתו של המשיב ביום 13.8.05. בפגישה זו כפר המשיב, לראשונה, בקיומה של הנאמנות. המשיב טען כי לא היו הדברים מעולם; כי הוא אינו מחזיק במניות בנאמנות עבור המבקש; כי מעולם לא התחייב להעביר למבקש מניות סלקום המוחזקות בידו; וכי כל שסוכם ביניהם נוגע להשתתפות המבקש ברווחים שיופקו מהמניות, אם וכאשר המשיב יממש אותן. המבקש היה אחוז תדהמה, כלשונו, אך החליט שלא להזכיר באותו מעמד את דבר קיומו של נספח א'.