הערעור שלפנינו כל שאלה עקרונית בעלת השלכות מעבר לסכסוך הספציפי שבין הצדדים דנן, אין מקום למתן רשות ערעור, לאחר שהמבקשים כבר זכו ל"יומם", גם בפני הרשם, וגם בפני בית משפט קמא בערעור שהגישו על החלטת הרשם.
- בתגובה לטענה זו, טוענים המבקשים כי כבר נקבע בפסיקה כי במקרה שניתנות שתי החלטות, האחת של רשם והשנייה של שופט, המכהנים באותה ערכאה, אין הן נחשבות כהחלטות שניתנו בשתי ערכאות, ועל כן, הערעור המוגש על החלטת השופט לא ייחשב כגלגול שלישי, כך שהלכת חניון חיפה אינה חלה, וערכאת הערעור יבחן את בקשת הרשות לערעור בהתאם לכללים הרגילים הקיימים. בתמיכה לטענתם זו, מפנים המבקשים לרע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789, בו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הדן בערעור שהוגש על החלטת רשם של אותו בית משפט. בפס"ד מרגליות האמור, קבע בית המשפט העליון כי "הרשם ושופט בית המשפט המחוזי שייכים לאותה ערכאה, משל היו שני חדרים באותה קומה, והרעיון האמור [שבבסיס הלכת חניון חיפה– ב.ג.] אינו תופס בנסיבות אלה".
כמו כן, מפנים המבקשים להחלטה מאוחרת יותר של בית משפט העליון, בה חזר בית המשפט על אותה מסקנה (רע"א 707/12 סרחאן מולא נ' סלמאן קדמני [פורסם בנבו] (21.3.12, כב' השופט דנציגר)), שם נאמר:
"אכן, צודקים המבקשים כי הלכת חניון חיפה המתייחסת לבקשות רשות ערעור ב'גלגול שלישי' אינה חלה בענייננו, כיוון שהבקשה דנה מופנית כנגד פסק דינה של סגנית הנשיאה, השופטת ש' וסרקרוג, בגדרו נדחה הערעור על החלטותיה של השופטת ת' שרון נתנאל בתפקידה כרשמת בית המשפט המחוזי ושתיהן משתייכות לאותה ערכאה".
- דא עקא, בטיעון זה של המבקשים אין כל התייחסות לפסיקה אחרת, כולל גם פסיקה מאוחרת יותר, של בית המשפט העליון, בה נוקט בית המשפט בגישה שונה.
ראשית, בע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה [פורסם בנבו] (2008), העיר כב' השופט (כתוארו דאז) א' גרוניס, כי "דעתי נוטה לדעה כי במקרה כזה חלה ההלכה שנפסקה בר"ע 103/82 חניון חיפה... קרי, כי מדובר במה שמכונה 'גלגול שלישי'... מכל מקום, גם אם הלכה זו אינה חלה במלוא עוצמתה, הרי שאין להתייחס לבקשת רשות ערעור מעין זו שהגישה המערערת כאל בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת של בית משפט מחוזי, היינו 'גלגול שני'".
--- סוף עמוד 13 ---