--- סוף עמוד 8 ---
לא למותר לציין - ולעניין זה התייחסו גם המבקשים במספר מקומות - כי המשיבים ידעו, גם אם ב-"הערכה גסה", לנקוב בהקשרים שונים במספרים שונים בנוגע לשווי החברה והיקף הקיפוח. בין היתר הפנו המבקשים לסעיף 8 לכתב התביעה של מר ג. ב. ('בידי התובע מידע ספציפי על קיפוח בחלוקת דיבידנד שחילקה החברה המשפחתית בסכום של עד 10 מיליון ש"ח'), וכן לסעיף 46 לכתב התביעה - בו התייחס לשווייה המשוער של החברה ('על פי הערכות כספיות, שוויה המינימאלי של החברה נטו (בניכוי התחייבויותיה) מוערך במעל 3 מיליארד ש"ח'). כן התייחסו המבקשים בהקשר לדברי ד"ר י. ב. בדיון מיום 17.1.13, בהם התייחס לשווי החברה כנע בין 3 מיליארד שקלים לבין 6 מיליארד שקלים (השוו עמוד 34 שורה 11 לפרוטוקול). המבקשים אף הזכירו (לדוגמה בסעיף 9 לתגובה מיום 18.7.13), כי החברה היא ביסודה חברת אחזקות, אשר עיקר החברות המוחזקות על ידה הן חברות ציבוריות אשר שוויין ידוע, וכן הזכירו כי המשיבים ידעו לומר שבידם מידע לגבי נכסיה ועסקיה של החברה.
בפסק דינו של בית משפט לעניני משפחה, מאמץ כב' השופט פלקס את עמדת הרשם, ואף הוא מעיר על כך שהצהרות התובעים בכתבי טענותיהם בדבר הערך המשוער של החברה מוכיחות כי יש ביכולתם לאמוד את ערכה גם לצורכי אגרה; תוך שמדגיש, שאם החליטו המשיבים לדרוש, כבר בשלב הגשת התביעה, לא רק גילוי מידע מלא, כדוגמת תביעה למתן חשבונות, אלא אף סעדים כספיים מעשיים ברי ביצוע, או אז עליהם להעריך את שווי התביעה כבכל תביעה כספית אחרת.
- לסיום, דוחים כב' הרשם וכב' בית משפט קמא את טענת המבקשים כי יש לקבל את עמדתם מכוח הכלל שיש לפרש את תקנות האגרות החלות בבית משפט לענייני משפחה באופן ליברלי, כך שבמקרה בו מתעורר ספק באשר לפרשנותן הנכונה, יועדף הפירוש המקל עם המתדיין. לדבריהם, אין בכלל זה כדי לחייב העדפת פירוש לתקנות האגרות אשר אינה מתיישבת עם הוראותיה הברורות. לגרסתם, אופיים הכספי של הסעדים המבוקשים אינו מעורר כל ספק בפרשנות, וההלכות ברורות וחד-משמעיות. בנסיבות אלו, אין בכוחה של "גישה ליברלית" כדי לאיין את ההוראות הרלוונטיות שבתקנות.
- בנקודה אחת הכריע בית משפט קמא בניגוד להחלטת הרשם: בעוד שעל בסיס מסקנתו בדבר החיוב באגרה הורה כב' הרשם כי על המשיבים לתקן את כתבי התביעה על דרך הסרת הסעדים הכספיים, או לחלופין, על דרך פירוט סכום התביעות, קבע בית משפט קמא בפסק דינו כי ניתן להסתפק בהגשת הודעה בתוך 30 יום "מה סכום תביעותיהם, תוך פירוש כל סעד כספי בנפרד (רכישת המניות, דיווידנד, פיצויים וכו'), וסיכום סך כל השווי הכספי של הסעדים המבוקשים", בלי שיחויבו בגין כך להגיש כתבי תביעה מתוקנים. אומר כבר עתה, כי מדובר בהוראה דיונית פרוצדוראלית, כך שאין מקום להתערבות מצד מותב זה כערכאת ערעור.
--- סוף עמוד 9 ---