שונים.
- לדבריו, למחזור זרעים, שזה סדר של גידולים מתוכנן, איזה גידול יהיה קודם, איזה גידול
אחריו וכן הלאה, יש היגיון גם מבחינת בריאות הקרקע וגם מבחינת היבולים שמצפים להם
מהגידול. משנים את הגידולים במטרה להשיג סניטציה והזנה, הדברת עשבים. בחלקה שאין
מחזור זרעים, כמו בחממות ומטעים, שמגדלים כל הזמן אותו גידול ולא מחליפים, "או
שמתמודדים, או שאין בעיה של פיטוסניטציה, או שאם יש בעיה של פיטוסניטציה אז עושים
חיטוי קרקע......אבל זה לא הכרחי בכל מקום....זה טיפול יקר." בדרך כלל כשצמחים נגועים
בנמטודות, הגידול שלהם הוא גידול לקוי. אך הבדיקה על מנת לדעת אם חלקה נגועה בנמטודות,
הינה עקירת השורשים. נמטודות יוצרות עפצים יכולים לגרום לאבדן מוחלט של היבול. באילוח
כבד של נמטודות, כשהאילוח מתחיל בצמחים צעירים, הפגיעה בצמחים וביכולת שלהם לגדול
ולהתפתח, יכולה להביא ליבול אפסי או יבול עם פירות קטנים שלא ראויים לשיווק, ואז זה בעצם
אבדן מלא של היבול.
- לגבי עגבניות שרי, העיד פרופ' רובין, שהעגבנייה "נולד בתור פרח שאחר כך מאביקים אותו
ומתחילה להתפתח לעגבנייה" זה תהליך שלוקח זמן, וככל שהצמח יותר צעיר, הפגיעה חזקה
יותר. ברגע שהשתיל מתבסס בקרקע ומתחיל להכות שורשים שמתפתחים, ופוגשים נמטודות
שנכנסות פנימה ויוצרות עפצים, כל המערכות של הובלת המים בחלקן נסתם ורואים את האפקט
גם על החלק העל קרקעי וגם על פוטנציאל הייצור של ייצור הפירות. ככל שהנמטודה פוגעת
לקראת סוף הגידול הצמח הזה נקרא "לא מסיים" דהיינו, הוא לא מסיים את הגידול שלו עם
תפרחת. הוא כל פעם מוציא עוד פרק ועל הפרק הזה הוא יכול לשאת פירות. נמטודות שתתקופנה
בשלב כזה שבו הוא כבר מיצה את הפוטנציאל שלו, הנזק שלהם יהיה מזערי, ככל שזה יקרה יותר
מוקדם, הנזק יהיה יותר משמעותי.
- פרופ' רובין הסביר, שלאחר שימוש ארוך בתכשיר מסוים, ייתכן שפעילותו בקרקע תיעלם
במהירות, עוד בטרם הושגה ההדברה והתהליך השלילי הזה מתרחש בקרקעות רבות בארץ.
דהיינו, ייתכן שכאשר עושים שימוש בחומר מסוים בתדירות גבוהה, ככל שאתה חוזר בתדירות
גבוהה על שימוש באותו תכשיר, יכולים לגרום נזק כזה שהנגע לא יודבר יותר, כיוון שהוא הופך
להיות עמיד. לדבריו, אין היסטוריה ממושכת בטיפול בפלדין באותה קרקע, ואולם קיימת סכנה
--- סוף עמוד 15 ---
להתפתחות תהליך שלילי שכזה. לכן, הם ממליצים לחקלאים להחליף תכשירים כדי למנוע את