האדפטציה הזאת של המיקרו אורגניזמים המפרקים. זה קורה בכל כימיקל זר שמגיע אל הקרקע.
יתכן ששימוש חוזר בפלדין יביא לידי פירוק מואץ של התכשיר, ואז הפעילות שלו במקום לעבוד
חודש, חודשיים, היא תהיה הרבה יותר קצרה.
- פרופ' רובין נשאל, לאור העובדה שיודעים שיש חשש לאילוח חוזר מחדירת נמטודות מחוץ
לבצל ההרטבה, מדוע מלכתחילה לא התוו שיש לצמצם את המרחק בין בצלי ההרטבה והטפטפות
כדי שיהיו לכל אורך השלוחה. פרופ' רובין השיב, כי גם אם במקום בצל, זה יהפוך לרצף של
בצלים, עדיין יישאר משני הצדדים שטח שלא בפס הרטבה. הפלדין אמור להדביר את הנמטודות
והנגעים באזור של שורשי הגידול, שיגדלו אחרי המים. אמורה להיות חפיפה בין בצל ההרטבה של
הפלדין לבין בצל ההרטבה של השורשים ולכן החומר אמור לקטול את הנמטודות שנמצאות
באותו בצל הרטבה.
- מטעם הנתבעת הגיש חוו"ד מומחה שמאי חקלאי ואגרונום דוד כצנלסון אשר עובד עם הנתבעת ואשר לראשונה נחשף לפלדין בתיק הזה, בחודש אוקטובר 2012 וקודם לכן לא הכיר את החומר. חוות דעתו הינה לגבי התביעות בגין נזק אילוחי נמטודות והוא התבסס בחוות דעתו על כתבי הטענות, על חוו"ד עמרי עתריה לגבי עדי רז, חוו"ד השמאי גיא עוז לגבי מדמון, השמאי שלמה שרף לגבי אסולין. כן התבסס על דפי מידע של משרד החקלאות, פרוטוקול גידול עגבניות של משרד החקלאות, פרסומי העיתון "ענף הירקות, תחשיבי גידול ירקות של משרד החקלאות מחודש אוגוסט 2012, תווית התכשירים פלדין ומתברום 980, מסמכי שיווק עגבניות ממשק התובע, מסמכי רכישת תשומות חקלאיות ע"י התובע.
- כצנלסון מפרט, שעפ"י דף מידע של משרד החקלאות שפורסם בחודשים מאי, יולי 2012 ואוגוסט 2012, המתייחס להדברת פגעי קרקע בירקות וצמחים, החלופות למתיל ברומיד אינן בעלות טווח פעולה רחב כדוגמתו. הפלדין משויך לתכשירים קוטלי מזיקי הקרקע בשיטת התברואה הכימית, שבה מומלץ לקטול את הגידול הקודם ל"חיטוי" עם סיומו במינון מופחת של התכשיר ובכך למנוע התבססות של המזיקים בקרקע, בקרקע מאולחת, ובוודאי בקרקע שבה גידלו עגבניות מספר שנים ברציפות כבארוע הנדון, התברואה הכימית תפחית את רמת הפתוגנים בקרקע ותשפר את יעילות החיטוי/הקטילה בהמשך. לגרסת כצנלסון, החקלאי אמור לדעת זאת, והשמאי משוכנע, כי התובעים לא נקפו אצבע לקטילת הנמטודות בשלהי גידול העגבניות הקודם.
בחקירתו הסביר, כי כוונתו במילים "תברואה כימית", הינה ל"תכשירים כימיים שהנתבעת