וחברות אחרות מוכרים. מדובר ביישום על גידול קודם, שפועל נגד נמטודות. כאשר חקלאי מגדל
אותו גידול לאורך שנים, עליו לקחת בחשבון שיהיה נזק. לדבריו, לאחר הטיפול בפלדין והשתילה,
יש לבצע תברואה כימית, אך בתווית של הפלדין, לא מופיעה הדרישה הזו, כפי שלא מופיעה
בתווית של החברות האחרות.
- לגרסת כצנלסון, עדי רז לא הקפיד על מחזור זרעים והוא יישם ברצף בבית הצמיחה גידולי עגבניות עונה אחר עונה, לכן ברור שבקרקע בית הצמיחה יהיו נמטודות, ומומלץ לקיים רווח של 3
--- סוף עמוד 16 ---
שנים לפחות בין גידול עגבניה אחד למשנהו. לדברי עדי רז הוא יישם נמטוצידים לאחר שגילה נמטודות אך הן לא נקטלו וגרמו לנזק. עוד טוען כצנלסון, כי עדי רז לא דאג בסיום כל עונת גידול להפחית את הנמטודות בקרקע. לגרסת כצנלסון, מהחשבוניות שהוצגו לו, עדי רז השתמש באביב 2012 לצורך ביצוע סניטציה בחומר אגרוצלון ולא בחומר קונדור ואדיגן. וגם אם היו נמטודות בחודש אוגוסט 2012, מדובר באילוח חוזר ומינימאלי בצמחים בודדים.
- לגבי מדמון כתב כצנלסון בחווה"ד, כי משאלות שהפנה למדמון התברר לו שמדמון לא הקפידו על ההנחיות המקצועיות המקובלות לביצוע כל הפעולות למניעת אילוח, לא שמרו על מחזור זרעים, לא יישמו תכשירים משלימים עם גילוי הנמטודות 3.5 חודשים לאחר יישום הפלדין, ולמרות כל אלה, יבול העגבניות תואם למקובל. כצנלסון אף הטיל ספק, לגבי מומחיותו של יוסף ארנולדס בנושא אילוח נמטודות. לטענת כצנלסון, חברה זו אינה עוסקת בהדברת מזיקי קרקע, כולל נמטודות,
לגבי אסולין, קבע כצנלסון, בחוות דעתו, שהוא לא שמר על מחזור זרעים, שלא יישם תכשירים משלימים, לא דאג להפחית את הנמטודות ולמרות זאת, יבול העגבניות תואם למקובל לזן ולתקופה בה יושם.
- בחקירתו העיד השמאי כצנלסון, כי ד"ר פוזדולי עושה את הבדיקות לנמטודות את הנמטודה עצמה לא רואים בשטח אלא רק הסימנים שלה בשטח, את השורשים, העפצים על השורש גורמים לכך שהמים לא עוברים לצמח, והצמח והפירות לא מתפתחים כיאות. בצמח בוגר שהוא יותר זמן בתוך האדמה יהיו יותר עפצים לעומת צמח צעיר שהוא בן חודש ויכול להיות שבכלל אין עליו עפצים, ארך הנזק ייגרם בכל מקרה, כיוון שהעפצים יגרמו לחוסר מעבר של דשנים ומים לצמח ולא משנה אם צמח בוגר או צמח צעיר. אם יש פעילות תת קרקעית של נמטודות רואים את הפעילות שלהן בכך שהצמחים סובלים, יש הצהבה וצמח "לא מאושר". עם זאת עדיין יהיו על הצמח הזה עלים ופירות אך הכל בצמצום. הנזק נגרם ע"י העפצים כך שאם רואים נזק ברור שיש עפצים. לדבריו, הקביעה של ד"ר קוזודוי (הוא מומחה ישראלי) שקצב הנדידה של נמטודות הוא 30 ס"מ לשעה, אינה נכונה, והקצב הוא קטן בהרבה. ולגרסתו, בניסוי, בתנאים מאוד מבוקרים מבוקרים זה נע ב-9 ימים , 50 ס"מ, אך ברור שבמעבדה יותר מהר מאשר בשטח.
לדבריו, אם יש אילוח משני, יש להשתמש בתכשירים משלימים.
- 59.תמר אלון, בוגרת האוניברסיטה העברית תואר שני בנושא הגנת הצומח, עובדת במשרד
החקלאות בפיתוח הכפר כמדריכה לענייני הגנת הצומח בשירות והדרכה. עבודת המחקר שלה