אותן, זה יכול להיות גם תכשיר אולי שמעכב את הפעילות שלהן קצת או לחילופין אנחנו גם
קוראים לזה נמטוציד אבל במירכאות אם יש לי תרחיש שמסוגל לעודד את שורשי הצמח
ולמעשה מה שנמטודה עושה היא יושבת על השורשים וניזונה מהם אז המחשבה היא שאני
אתן לנמטודה לחיות בשלום אבל אני גם אעודד את השורשים שלו ואז אולי לא תיפגע, לא ייפגע
הפוטנציאל
ש. לא הצלחתי כל כך להבין, אז אם הנמטוצידים שמוסיפים במהלך העונה לא תרמו ליעילות ההדברה אז מה הטעם להוסיף אותם ?
ת. נכון אבל זה מה שבאנו לבדוק, אנחנו ניסוי כזה נבחן קודם כל הוא נעשה לפי כללי כל כללי
העמדת ניסוי במחקר עם חזרות ועם ניתוח סטטיסטי. הניתוח הסטטיסטי הראה שגם אם נניח,
אני לא זוכרת כרגע ספציפית, נניח שויולן הוסיף משהו אבל זה לא עמד במבחן הסטטיסטיקה
ומי שקבע את פוטנציאל היבול בסופו של דבר היה הגורם הראשי שהוא מכשיר חיטוי קרקע
הראשון שניתן אז הוא זה שקובע. והתוספת של ויולן במשך העונה גם אם היא תרמה קצת
אבל לא עמדה במבחן סטטיסטי אז היא בבחינת הוצאה מיותרת.
האם הנתבעת הציגה לתובעים שהפלדין יעיל ב- 100% לכל שטח הגידול ולכל עונת הגידול
- לטענת הנתבעת, הפלדין הינו חומר חיטוי חדש שהשימוש בו בעולם החל בשנת 2010,
--- סוף עמוד 18 ---
והנמטודות טרם פיתחו עמידות בפניו. לטענת הנתבעת, התובעים ידעו שהפלדין אינו יעיל ב-
100% והינו רק לשטח בו יושם בפועל ולא מעבר לו. כן ידעו התובעים, על אפשרות של אילוח חוזר
בין בדרך של העברה מחלקה לחלקה, ובין כתוצאה מהתפוגגות החומר. הנתבעת נסמכת בטענתה
זו בעדויות תמר אלון ופרופ' רובין, שיעילות הפלדין היא בין 4-6 חודשים, שיש לשמור על
סניטציה בשטח הצמיחה, ושיש להשתמש במהלך העונה בתכשירים משלימים המותרים לשימוש.
לטענתה, לאור ידיעת התובעים על הצורך בסניטציה, היה עליהם להוכיח בתמונות שהיו באזור
הצמיחה אמצעים לחיטוי, ולטענתה, היא הוכיחה בסרטים ותמונות שלא היו כאלה.
- מהעדויות והראיות שהובאו בפני עולה, שאין מחלוקת שהנתבעת הציגה את הפלדין ביום עיון
שאורגן לחקלאים, שהיא הפיצה ושיווקה את הפלדין בין בעצמה ובין באמצעות משווקים
חיצוניים, שהיא נתנה הנחיות לחקלאים כיצד עליהם להכין את הקרקע ליישום הפלדין, ורק
לאחר שאנשיה בדקו ואישרו שהשטח הוכן כראוי ועפ"י דרישותיה, אנשיה בלבד יישמו את
הפלדין.
עוד עולה, מעדויות כל המומחים, שהפלדין מיושם בבצל ההרטבה, הוא קוטל את הנמטודות רק