--- סוף עמוד 68 ---
סטטוטוריים שיגבילו את היקף אחריותם עלולה אפוא להוביל להחשכת המסך, לפחות באופן חלקי. תוצאה זו בלתי נסבלת בעידן שאנו חיים בו. אין להניח כי תכלית החקיקה, הנקבעת בהתחשב בחיי ההווה, היא להשיג תוצאה בלתי סבירה כאמור. לפיכך סבורה אני כי אין מנוס מהעדפת הפרשנות שלפיה שידור משני של יצירה מוגנת אינו מפר זכויות יוצרים בהתאם לחקיקה הקיימת.3. אכן, בהיעדר חקיקה עדכנית שתתאים את ההגנה על זכויות היוצרים למציאות שבה הטכנולוגיות המודרניות מאפשרות העברה בלתי מוגבלת של יצירות מוגנות, אין פתרון אופטימלי לבעיה הניצבת בפנינו. מצב זה קורא להתערבות המחוקק בקביעת הסדר הולם שיאזן כראוי בין זכות היוצרים לבין הצורך לקיים זרימת מידע לציבור במחיר הולם. חברי השופט מ' חשין הצביע בחוות-דעתו על כך שבמדינות שונות נקבעו מודלים חקיקתיים העונים על הצורך בפתרון מאוזן בין המציאות של הרחבת מעגל שידורים וביצוע שידורים משניים והצורך לעודד הרחבה זו, לבין ההגנה על זכויותיו של בעל זכויות היוצרים במונחים ובנתונים של עולם תקשורת פתוח. אני מצטרפת אפוא לפנייתם של חבריי כי המחוקק יפעל בעניין בהקדם, ויפה שעה אחת קודם.
אנו מחליטים, ברוב דעות של המשנה לנשיא מצא ועמו השופטים טירקל, ריבלין ונאור, בניגוד לדעתם של השופטים מ' חשין, המשנה לנשיא (בדימ') אור והשופטת ביניש, לדחות את העתירה ולחייב את העותרות לשלם למשיבה 1 שכר טרחת עורך-דין בסך 50,000 ש"ח.
היום, כ"ז בסיוון תשס"ד (16.6.2004).