התובעים נסמכו על פסק הדין שניתן בבג"צ 861/07 יונתן קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות (8.12.2010), שהצדדים כינו בכתבי הטענות ובסיכומיהם כ"בג"ץ ניר בנים".
בבג"ץ ניר בנים נקבע, בין היתר, כי הכספים שהתקבלו אצל האגודות השיתופיות מחברת תנובה, בגין מימוש יחידות ההשתתפות שהונפקו לאגודות בהתאם להיקפי השיווק של החקלאים, לפי ענפי הייצור השונים, הינם בגדר קניינם הפרטי של החברים.
הנתבעת טענה כי הכספים שהתקבלו מחברת תנובה היו שייכים לה, ובהחלטת האסיפה הכללית שהתכנסה בתחילת 2008, הוחלט לחלקם באופן שווה בין חברי האגודה, לאחר ניכוי חובות החברים כלפי הנתבעת ולמימי הנגב. הנתבעת הוסיפה וטענה כי פסק הדין בבג"ץ ניר בנים ניתן בשנת 2010, כשלוש שנים לאחר החלטת האסיפה הכללית, ונקבע שם, בין היתר, שאין מקום ל"פתוח" החלטות שהתקבלו באסיפות הכלליות, של אגודות שיתופיות אחרות לגבי אופן חלוקת התקבולים הכספיים מתנובה בין החברים, או לפגוע ב"מעשה עשוי" ככל שהתמורה שהתקבלה מחברת תנובה חולקה.
- דעתי היא שיש לראות את הכספים שנזקפו לזכותו של המנוח, בכרטיסו אצל הנתבעת, כתוצאה ממימוש יחידות ההשתתפות שהיו רשומות על שם האחרונה אצל חברת תנובה, כקניינו הפרטי, וזאת על פיהקביעות שנעשו בעניין זה בבג"צ ניר בנים (ראו למשל, פסקאות 83, 84, 85, ו- 92ה').
מעבר לכך, יש לתת משקל של ממש לזיכוי שנעשה בכרטיסו של המנוח אצל הנתבעת בסך של 45,514 ₪, מכספים שהתקבלו מחברת תנובה (נספח ת/1 לתביעה; סעיף 7 לתצהירו רונן כהן), ולא מצאתי כי הנתבעת, שהעלתה טענה נוגדת בעניין זה, הניחה בפניי ראיות של ממש שלפיהן הוא לא היה זכאי לקבלתם, למרות הזיכוי שנעשה בכרטיסו.
- עם זאת, והגם שמצאתי כי הכספים ששימשו לפירעון חובו של המנוח למימי הנגב היו בגדר קניינו, סבורני שאין מקום לקבל את התביעה ולשנות מתוצאת הדברים.
- בהסכם שנחתם ביום 30.4.1986 בין הנתבעת לבין מימי הנגב, שענייננו הספקת שירותי מים למושב אוהד, כאשר מימי הנגב צוינה בהסכם כ-"אגודה", והנתבעת צוינה "המושב" (נספח ה' לתצהיר כהן), נקבע, בין היתר, כדלקמן-
"3. המושב מתחייב בזה לגרום לכך שכל מתיישב מתושבי המושב או אלה שיהיו לתושבי המושב בעתיד או יצרוך או יצרכו מים בצורה או למטרה כלשהן, למעט חברי המושב שיקבלו מעמד של צרכן ישיר לפי חוקי המים (להלן לצרכי הסכם זה בלבד "המתישב") יחתמו על הסכם עם האגודה לפי טופס שדוגמתו מצורפת להסכם זה, מהווה חלק בלתי נפרד הימנו ומסומנת "נספח א'" (להלן: "הסכם המתיישב") לגבי כל חלקה מחלקות המושב אותה מעבד או יעבד המתישב ו/או גידולים שבגינם זקוק ו/או צורך ו/או עומד לצרוך המתישב מים, הן צריכה ביתית והן צריכה אחרת.