הגדרה זו תחול על תתי קבוצה המפורטים בקבוצת אופציות 2-5 דלעיל (סעיפים 188.2 – 188.5)
מההגדרה יוחרגו מספר עובדים בכירים שהיו מעורבים בפרשת התארוך לאחור.
--- סוף עמוד 51 ---
בכפוף למציאת תובע מייצג מבין עובדי או עובדיה לשעבר של משיבה 2, העונים על הגדרת הקבוצה הנ"ל, הרי שגם הם ייוצגו בהליך שפני.
התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בהליך
- משצלחנו את המשוכה הראשונה בתנאי סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות נבחן את המשוכה הבאה העומדת בדרכינו והיא - האם בירור השאלות שבמחלוקת על דרך של תובענה ייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בהליך.
- במקרה זה, יש לבחון שתי שאלות. האחת, האם העובדה שסכומי התביעה האישיים אינם מבוטלים (הנזק הנטען של כל אחת מהמבקשות הוערך בלמעלה מ-30,000$), פוסלת את בירור התביעות במסגרת של תובענה ייצוגית. השאלה השניה, נוגעת לחישוב הנזק וכורכת שתי תתי שאלות - האם האופן בו חישבו המבקשות את נזקן, בהסתמך על שער המניה ביום ההקפאה, יכול לשמש בסיס לחישוב הנזק. ולבסוף - האם ההבדלים בכימות נזקיו של כל אחד מחברי הקבוצה כשלעצמו מציב מכשול בפני בירור ההליך בדרך של תובענה ייצוגית.
סכום תביעה אישי גבוה
- הליך התובענה הייצוגית בא לענות על מצבים בהם לוקים כללי הפרוצדורה הרגילים ב-"כשל שוק". קרי, כאשר כללי ההתדיינות הרגילים אינם מספקים את התמריצים הראויים להגשת תביעה אישית. הדוגמא השכיחה לכשל שוק הינה סכום תביעה אישית נמוך במיוחד ומספר רב של נפגעים, בהעדר תמריץ ראוי לתובע פרטני לפנות לערכאות:
"מוסד התביעה הייצוגית נועד לספק פתרון לבעיה שהחברה נתקלת בה כאשר היא מנסה לקדם שתיים מהמטרות החשובות של הדין המהותי: הרתעה ופיצוי. ... דא עקא, השגת מטרות אלה במשפט הפרטי דורשת שהנפגע יתבע את האחראי לנזקו. במצבים שבהם נזק זה נמוך מהעלויות הכרוכות בפנייה לבית-המשפט ובניהול התביעה יעדיפו ניזוקים רבים "לספוג" את הנזק הנמוך על-מנת לא להיאלץ להוציא סכומים גדולים יותר מכיסם. מטרתה של התביעה הייצוגית במקרים אלה היא לאפשר ריכוז תביעות פרטניות רבות כאלה בתביעה אחת באופן שניהולה של התביעה יהיה כדאי לעורכי-דין ולתובעים החברים בקבוצת הנפגעים, ולהשיג באמצעות תביעה זו הרתעה ופיצוי ראויים."
ראו אלון קלמנט התביעה הייצוגית כמכשיר לנטרול יתרונותיו של נתבע יחיד על-פני תובעים רבים – בעקבות פסק הדין ברע"א 3126/00 מ"י נ' א.ש.ת. ניהול פרוייקטים וכוח אדם בע"מ, מחקרי משפט כא 387, 390 – 391 (2004) (להלן: "קלמנט, התביעה הייצוגית כמכשיר").