- טענה נוספת שהעלו המשיבים היא הטענה לפיה מכירת המניות לרוכשת עלולה להביא לחיסול החברה. המשיבים הפנו בהקשר זה לפסה"ד בענין קוסוי שנזכר לעיל. פסק-הדין נוגע למכירת מניות לקונה שהמוכר יודע כי הוא עומד להזיק לחברה. לגישתם של המשיבים, גם במקרה דנן הוכח כי המבקשת מעוניינת במכירת מניות חובלת, תוך הכנסת גורמים עבריינים לחברה.
- אכן, בפסק-הדין בענין קוסוי התייחס בית-המשפט העליון לשאלת זכותם של בעלי שליטה בחברה למכור את מניותיהם. הכלל שנקבע בפסק-הדין הוא בעל שליטה זכאי למכור את מניותיו למי שימצא לנכון. פסק-הדין קבע כי בעל המניה הוא בעלים של נכס, ועל-פי דין הקניין הוא רשאי לעשות בנכסיו כרצונו. בית המשפט הוסיף וציין כי חופש זה אינו בלתי-מוגבל כאשר מדובר בבעלות במניה המקנה שליטה בחברה - שליטה המחייבת הגינות ופעולה לטובת החברה.
לאור האמור קבע בית המשפט בפסק-הדין כי החופש למכור את מניות השליטה מוגבל במקרים בהם בעל השליטה מודע לכך שהרוכש מבקש להזיק לחברה. נפסק כי בעל מניות שליטה מפר את חובתו כלפי החברה כאשר הוא מוכר את מניותיו לקונה אשר למיטב ידיעתו ירוקן את החברה מנכסיה ויביא אותה למצב של חדלות פירעון. זה היה המצב במקרה שנדון בפסק דין קוסוי.
- מפסק-דין קוסוי ניתן להסיק מכוח קל וחומר שאין מקום בהליך דנן לקבוע כי המשיבים היו זכאים למנוע את מכירת המניות לרוכשת. ראשית, המבקשת שמכרה את המניות איננה בעלת שליטה בחברה. לכן הרוכשת אינה מסוגלת לשנות את מהלך העניינים בחברה ולהזיק לה – בניגוד למצב בענין קוסוי. גם לאחר שעסקת הרכישה תצא לפועל, המשיבים יוסיפו להחזיק ברוב מוחלט של מניות החברה (93% עוד לפני הצטרפותם של חלק מהמשיבים לעסקת הרכישה), והם יוכלו לכן להמשיך לשלוט בנעשה בחברה בהתאם לשיקול דעתם.
יתרה מזאת – בניגוד לפסק-הדין בענין קוסוי, במקרה דנן לא הובאה כל ראיה לחשש כלשהו כי הרוכשת תנסה לפגוע בחברה. העובדה שאדם שקשור לרוכשת (וגם בהנחה שהוא שולט בה) הוא מי שהורשע לפני כ-15 שנים בעבירות מס, גם אם היא נכונה - אין בה כדי להעיד על כך כי מדובר בגורמים שינסו להזיק לחברה, ועל כל פנים המשיבים לא טענו ולא הוכיחו אחרת. אין לכן מקום להסיק – ודאי לא בשלב זה של הדיון – כי הרוכשת תזיק לחברה או כי המכירה לרוכשת תביא לחיסול החברה.
ההחלטה ביחס לזהות הדירקטורים
- יוער בשולי הדברים כי חלק מהתיקונים שהוצעו לתקנון החברה נוגעים לזהותם של הדירקטורים בחברה. בשלב זה אני מקבלת את הבקשה גם ביחס לתיקון זה, משום שמכלול האמור לעיל מעלה כי גם תיקון זה נועד כדי למנוע את ההתקשרות של המבקשת עם הרוכשת בעסקת הרכישה.