כך למשל, נפסק בהקשר זה בעניין תירם, ובזיקה לגישה התועלתנית לאמור:
"החתירה לשקיפות ביחסי עבודה ואיתורם של מוקדי סטייה מנוהל ראוי מחייבת כי עובד מתלונן לא ישלם מחיר על היוזמה שנקט בתנאי שתלונתו אינה תלונת סרק. אם כך הדבר בסקטור הפרטי על אחת כמה וכמה הוא בסקטור הציבורי, לגביו קיימת חשיבות מיוחדת לגילוי שחיתות מוסרית ובחשיפת סטיות מן הנוהל התקין, למען יישר אמון הציבור במערכת הניהול הציבורי".
ואילו בעניין סוויסה שבו ניתן ביטוי גם לחשיבות שבמתן כבוד לאנושיותה של העובדת שחשפה אי סדרים, כערך בפני עצמו נכתב, בין היתר, תוך התמקדות במצבה של אותה עובדת לאמור:
"החקיקה והפסיקה לפיהן ניתנת הגנה מיוחדת לעובד החושף מעשה שחיתות במקום העבודה נועדה לתת מענה למצב עניינים בו לא אחת, סובל העובד אשר חשף את מעשה השחיתות ממעשי התנכלות אשר לעתים מגיעים לכדי פיטורים... יתרה מכך, מעשיו של עובד שחושף מעשי שחיתות מעוררים לא אחת עוינות מצד חבריו לעבודה, אשר חוששים ממעמדם ולמעמדו של מקום העבודה. כך, עובד החושף מעשי שחיתות נתפס כ'בוגד' ו'כמלשין' אשר פוגע באינטרסים של הארגון ובאווירת שיתוף הפעולה".
פרשנות הדרישה לתום לב בהגשת התלונה "כתנאי סף" על רקע תכלית החוק
- במהלך השנים ועל יסוד הניסיון שהצטבר הועלו סימני שאלה בנוגע למידת האפקטיביות או "המספיקות" של ההסדרים הקיימים בחוק הגנה על עובדים או של אופן יישומם, בכל הנוגע להגשמת התכליות של החוק לרבות, צמצום היקף השחיתות ואי הסדרים בארגונים ומחוץ להם וזאת, על בסיס מידע שמקורו בעובדים. במיוחד, בנוגע לסוגיה של רמת האפקטיביות או המספיקות של ההגנה הניתנת לעובד המעורב בחשיפה של אי סדרים בארגון. כך למשל נכתב בהקשר זה לאמור:
"בחלק מן המקרים החקיקה הקיימת בנושאים של מניעת שחיתות אינה כוללת מנגנונים אפקטיביים דיים להשגת מטרותיה. דוגמה לכך ניתן להביא מתחום ההגנה על חושפי שחיתויות. בנושא זה יש חוק – אך כלל לא ברור שהוא מציע הגנה חזקה דיה לחושפי שחיתויות. הסכנה של פגיעה במקום עבודתו של חושף השחיתות היא משמעותית וקשה. בקשת סעד בבית הדין לעבודה מטילה על העובד הנוגע בדבר נטל לא פשוט של הדיינות הכרוכה בעלויות, אפשרויות הפניה לנציב תלונות הציבור פותרת בעיה זו רק באופן חלקי..".
(ר' ברק ארז עמ' 698; כמו כן ר' דניאל אילן ואח', חושפי שחיתויות ובתי הדין לעבודה: האם נשמעת השריקה? (מכון ירושלים לחקר ישראל, 2003) עמ' 36; וכן משרד מבקר המדינה – חוות דעת הגנה על חושפי מעשי שחיתות דצמבר 2007).