- סימני שאלה אלה חייבו, בין היתר, הקדשת תשומת לב לשאלת האיזון הראוי שבין היקף ההגנה שתינתן לעובדים שהיו מעורבים בהגשת תלונה בקשר לאי סדרים בארגון לבין היקף ההגנה שתינתן לעובדים האחרים בארגון או לארגון עצמו העלולים להיפגע על לא עוול בכפם בשל עצם הגשת התלונה ו"רעידת האדמה הארגונית" שהיא עשויה לחולל. במיוחד בנסיבות שבהן נימצא בסופו של יום כי לא היה ממש בתלונה שהוגשה. סימני שאלה אלה אף חייבו התמודדות עם שאלת היקף ההגנה שתינתן לעובד כאמור, בנסיבות שבהן הגשת התלונה או התנהלות העובד לאחר הגשתה - הוכתמו בשיקולים זרים או בחוסר תום לב: כך למשל, שעה שעולה כי המניע לחשיפת אי סדרים היה נעוץ בעויינות או ברצון לנקום בנילון בשל "חשבון פתוח" שבינו לבין העובד המתלונן או בשל כעס או תסכול אישי מהתנהלות המעסיק - ולאו דווקא מתוך מניע מוסרי; או שעה שהעובד המתלונן ניסה לתקוע טריז בהליך הבדיקה או לערער את הלגיטימציה שלו על מנת להשפיע על תוצאותיו. זאת בנסיבות שבהן לא הייתה לעובד כאמור סיבה לחשוד כי מדובר בבדיקה מוטה או חסרת תוחלת. נראה כי איתורה של "נקודת האיזון" הראויה הינו מורכב ותלוי נסיבות, כפי שעוד ידובר בהמשך. יחד עם זאת, מתוך לשון החוק ועל פי הפסיקה הקיימת ניתן להצביע על שתי נקודות המשליכות על איתור "נקודת האיזון" והבנת המשמעות של מושג "תום הלב" הנדרש מן העובד על פי סעיף 4 לחוק, בעת הגשת התלונה וכתנאי לקבלת ההגנות מכוחו.
- הנקודה האחת - מצאה ביטויה בפסיקה שבה נקבע כי שאלת תום הלב בהגשת התלונה לא תיבחן על יסוד תוצאות הבירור ולאור התשובה שתינתן לשאלה - האם התלונה נמצאה בסופו של יום מוצדקת, או אמיתית. כך למשל נפסק בעניין סוויסה לאמור:
"אין כל נפקות לשאלה האם התלונה שהגישה המערערת אמיתית או מוצדקת. חוק הגנה על עובדים איננו דורש כי על מנת שהעובד יבוא בגדר החוק ויהיה זכאי לסעדים מתוכו, יש צורך כי התלונה תימצא כמוצדקת. אם היינו עושים כן, היינו מסכלים את מטרת החוק שנועדה לעודד עובדים לחשוף מעשי שחיתות ולא לחשוש מהגשת תלונות, גם אם בדיעבד התבררו כלא מוצדקות. חשש כזה, עלול להניא את העובד מלהגיש את התלונה. שכן ככל שיימצא כי התלונה אינה צודקת יהיה חשוף לפגיעה בתנאי עבודתו".
דברים ברוח זו נפסקו על ידי בית דין זה גם בע"ע 537/07 צבי טל - אילנות בטוחה בית השקעות בע"מ [פורסם בנבו] (10.6.10). ההנחה המקופלת בפסיקה זו היא כי הפגיעה או אי הנוחות שנגרמו לארגון או למי מעובדיו בשל תלונה שנמצאה בסופו של יום בלתי מוצדקת - לא ימנעו מהעובד, כשלעצמם, את הגנת החוק.