על הנסיבות שבהן עשוי האינטרס הציבורי להצריך פניה לגורם חיצוני לשם בירור התלונה (וזאת, חלף הפניה למנגנון פנימי) נכתבו הדברים הבאים שאותם מצאנו להביא כלשונם, לחיזוק הדברים שנאמרו לעיל ובלשון הכותב:
"The connection between internal and external reporting – indicating that the encouragement of internal reporting decreased external reporting – has important normative implications. Internal reporting encourages organizational problem-solving and trust (Lobel 2008). Yet, in some contexts, where illegality serves the global interests of the firm, the introduction of internal systems should be a matter of concern. Organizations have an interest to create internal reporting mechanisms and reduce employee reports to government. There may however be contexts in which the state will want to prevent employers from encouraging reliance on internal reporting, in particular when the misconduct benefits the organization at the expense of the public interest and when the illegal behavior strongly implicates corporate management. At the same time, the findings show that the misconduct least likely to receive any social enforcement, whether internal or external, is managerial financial fraud. Still, external enforcement was possible when misconduct was prevalent and despite countervailing social and organizational costs".
Behavioral versus Institutional Antecedents of Decentralized Enforcement in Organizations: An Experimental Approach.
- עם זאת, נראה כי בנסיבות החריגות שפורטו לעיל, שבהן ההתנהגות הבלתי הולמת או הבלתי חוקית של המעסיק משרתת את הארגון על חשבון האינטרס הציבורי ומשפיעה באופן ניכר על החלטות ניהוליות, בדרך העשויה אולי להצדיק הפניה של התלונה לגורם חיצוני - יכול ויהיה מקום להקפיד יותר עם הבסיס הראייתי שעליו היא תושתת. כך שהתנהלות העובד תיחשב "תמת לב" (כפי דרישת החוק). זאת, נוכח ההשלכות שעשויות להיות לעצם קיומה של חקירה חיצונית על המעסיק ועל עובדיו, ולאור האינטרס הציבורי שבמניעת פגיעה בלתי מידתית בהם עקב הגשת תלונות הנעדרות בסיס ראייתי מספק.
- נדגיש כי בדברינו לעיל, אין כדי לקבוע מסמרות לגבי הנסיבות שבהן הפנייה לגורם חיצוני לארגון, בלא למצות תחילה הליך של בירור פנימי, תחשב כעמידה בתנאי ההכרחי שבחוק הדורש הפניה של התלונה "לגורם המוסמך". מה גם שאין אנו נדרשים לעשות כן לצורך ההכרעה בהליך זה. יחד עם זאת, יש בדברים אלה כדי להצביע על המורכבות ועל ההשלכות הכרוכות בתשובה שתינתן לשאלה זו ואולי אף על הצורך לשוב ולבחון את הדברים שנכתבו בהקשר זה בעניין גרטי ובעניין חזות. כך שהכרעה בשאלה כאמור תיגזר בכל מקרה לפי נסיבותיו ובשים לב, בין היתר, לשיקולים שפורטו לעיל.