- יתירה מזו, נראה כי עמידה בחובת תום הלב גם לאחר הגשת התלונה וכמוסבר לעיל, הינה תנאי שאין בלתו להגשמה המיטבית של תכלית החוק. שכן היא נדרשת לצורך השגת שיתוף פעולה מירבי מצד גורמים שונים בארגון, לרבות הנילונים ועובדים אחרים העלולים לחוש מאוימים, באופן ישיר או עקיף, כתוצאה מאווירה עכורה שניתן היה למנוע אותה או לפחות לצמצם אותה. זאת לו מגיש התלונה היה פועל באופן תם לב ומידתי לאחר הגשתה ובדרך המכבדת את הליך בדיקתה. משמע – עמידה של העובד המתלונן בחובת תום הלב כאמור - גם לאחר הגשת התלונה - נועדה להבטיח, בין היתר, את הגברת הסיכוי לבירור יעיל והוגן של התלונה על ידי הרשות המוסמכת האמונה על כך, בנסיבות שבהן אין לעובד כל סיבה לחשוב כי המעביד מנסה לחמוק מבירור שכזה או לחבל בו. שכן, העלאת טענות המצויות בבדיקה, בנסיבות אלה, בפני גורמים שונים בתוך הארגון שאין להם סמכות לחקור את התלונה ולבדוק אותה, עשויה לפגוע בשמם הטוב של עובדים, בהתנהלות התקינה של הארגון ובנכונות של כל הנוגעים בדבר לשתף פעולה ללא מורא עם הבדיקה. בנוסף היא עלולה לערער את רמת האמון בבודק במסקנותיו והמלצותיו ואת הלגיטימציה של תהליך הבדיקה. במיוחד, שעה שטענות אלה מועלות על ידי המתלונן באופן תכוף, בפני גורמים רבים ומגוונים יחסית בתוך הארגון ובאופן בוטה.
- זאת ועוד, נראה כי חובת תום הלב של העובד משתרעת גם על פני התקופה שלאחר תום הליך הבירור. משמעות הדברים היא כי העובד אינו מושתק מלהשיג, לאחר מעשה, על תקינות ההליך בשים לב לתוצאותיו או לפגמים שנפלו בו לטעמו וכן, על הצעדים שנקט המעסיק נוכח תוצאות ההליך - אלא שבעשותו כן עליו לדבוק בסגנון מרוסן, בביקורת עניינית וככל שטענותיו חמורות יותר - כך עליהן להתבסס על תשתית עובדתית ראויה יותר. כמו כן, עליו להימנע מלהעלות טענות שאותן יכול היה להעלות כבר בראשיתו של הליך הבדיקה, לרבות טענות בדבר ניגוד עניינים מובנה של הגורם הבודק שעליו יכול היה להתריע קודם לכן. למותר לציין, כי בנסיבות המתאימות אף פתוחה בפני העובד הדרך לפנות לגורמי חקירה ואכיפה חיצוניים, כמוסבר לעיל. אפשרות העשויה לתמרץ את המעסיק לקיים בדיקה מקיפה וראויה בתוך הארגון. שאלה נפרדת וסבוכה (החורגת מתחום הדיון לו אנו נדרשים בהליך זה) היא זו הנוגעת למשמעות שתהיה לפניה של העובד לאמצעי התקשורת, בנסיבות שבהן יש לו השגות כבדות משקל על הליך הבירור, על תוצאותיו או על הצעדים שנקט המעסיק לאור תוצאות אלה. משמע - האם פניה זו עשויה להיחשב כחוסר תום לב ובמידה וכן - האם יש בה כדי לשלול מן העובד את ההגנות שבחוק כולן או בחלקן ובאילו נסיבות.