מן הכלל אל הפרט
ההשגות בנוגע לקביעות ולמסקנות העובדתיות של בית הדין האזורי
- נקדים ונציין כי יישום העקרונות המפורטים לעיל על המקרה שלפנינו תומך במסקנה שאליה הגיע בית הדין האזורי שלפיה, התנהלותו של אברג'ל לאחר הגשת התלונה ובהמשך גם לאחר קבלת תוצאות הבדיקה - חרגה מעקרונות תום הלב באופן משמעותי. קרי, באופן אשר ניתק את הקשר הסיבתי שבין הגשת התלונה לבין הפיטורים ולא הצדיק הושטת סעדים מכוח חוק הגנה על עובדים ובכלל כך גם סעד האכיפה. עם זאת, טרם שנפרט מסקנה זו נקדים ונתייחס להשגותיו העיקריות של אברג'ל בנוגע לקביעות ולמסקנות העובדתיות של בית הדין האזורי, כאמור לעיל.
- קביעות אלה התבססו על התרשמותו הבלתי אמצעית של בית הדין האזורי מן העדים שהעידו בפניו, לרבות אברג'ל, אסטרין, מלכי והבודק עו"ד שילה. לכשעצמנו, לא מצאנו מקום לחרוג מן הכלל שלפיו אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים שלא התקיימו במקרה זה (ר' ע"ע (ארצי) 211/10 ארקדי נדצקי נ' שמירה ובטחון הצפון בע"מ [פורסם בנבו] (11.5.12(;ע"ע (ארצי) 424/06 מטבחי שרת בע"מ - ילנה גרוחולסקי[פורסם בנבו] (2.8.07);עב"ל (ארצי) 624/08 מאיר שגיא נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (8.12.09)).
- עם זאת ובשל חשיבות הדברים נציין כי בחינת חומר הראיות הרב שעמד בפני בית הדין האזורי מלמדת - כי קביעותיו ומסקנותיו העובדתיות מעוגנות היטב בחומר הראיות שנפרש בפניו:
- כך למשל, יש לדחות את אחת הטענות המרכזיות של אברג'ל שלפיה, בית הדין האזורי לא נתן את המשקל הראוי לכך שהוא "נושל" מסמכויותיו (על פי מכתב אסטרין מיום 21.5.06). זאת לטענתו עוד לפני ההתכתבויות מאמצע חודש יוני 2006 (שהעלו את חמתו של אסטרין) ובאופן המוכיח, כך לטענתו, כי הנגיסה בסמכויותיו - ובהמשך גם פיטוריו - היו פועל יוצא של הגשת התלונה ולא של ההתכתבויות כאמור.
ראשית יאמר בהקשר זה, כי מכתבו של אסטרין מיום 21.5.06 לא בא ליטול את סמכויותיו הרחבות של אברג'ל בכלל הנושאים שעליהם היה מופקד של טיפול בקהילות במדינות חבר העמים. שכן, הוא התייחס אך ורק לנושא שיפוץ המבנה בניקיצקיה ולריכוז הסמכויות הנוגעות לעניין מסוים זה בידי מחלקת הנכסים, האמונה על הטיפול בתחום. שנית וזה אולי העיקר - למכתב זה קדמו מספר אירועים שאברג'ל הצניע אותם במסגרת טיעוניו אשר מצאו ביטוי הן בעדותם של מלכי והן בעדות אסטרין שאותן קיבל בית הדין האזורי כמהימנות: כך למשל, העיד מלכי כי באחד הערבים 16.5.06 או 17.5.06 - (לפני כתיבת המכתב מיום 21.5.06) הוא קיבל שיחת טלפון מאברג'ל שנושאה המרכזי היה - דרישה להעברת הטיפול במבנה בניקיצקיה מהצוות של חברת AREC לצוותו של אברג'ל. בקשה שאותה הפנה אברג'ל מאוחר יותר גם לאסטרין, במכתבו מיום 14.6.06. מלכי הבהיר כי הוא לא קיבל את "הצעתו של אברג'ל" נוכח העובדה שהסמכות לניהול משא ומתן ולחתימה על חוזים מול קבלנים הייתה נתונה ל-AREC כבעלת הנכס ונוכח העובדה כי הוא (מלכי) היה הגורם הנושא באחריות לנושאים אלה מתוקף תפקידו כמנכ"ל AREC. לדברי מלכי, אברג'ל לא קיבל הסבר זה, אשר לא הפיס את דעתו. בנוסף העיד מלכי כי בעקבות שיחה זו הוא התקשר לאסטרין, עדכן אותו בפרטי השיחה עם אברג'ל ואף ציין באוזניו כי העובד שהופקד על הטיפול בשיפוץ המבנה בניקיצקיה מטעם AREC (בשם סרגיי) אינו מצליח לקדם את הטיפול בשיפוץ ולפעול בשיתוף פעולה בעניין זה עם העובדת שהייתה כפופה בשעתו לאברג'ל (גב' רגינה יפה). בנסיבות אלה, לאחר שמלכי הבהיר לאסטרין כי הוא אינו מוכן כי יתקבלו החלטות בנוגע לנכס על ידי מי שאינו כפוף אליו כמנכ"ל AREC, הוציא אסטרין ביום 21.5.06 מכתב, שבו הובהר כי הכתובת היחידה לכל עניין הנוגע לשפוץ המבנה הינו מלכי. במסגרת מכתב זה אף הובהר כי קיים אינטרס ראשון במעלה לסיים את השיפוץ במהרה. ברוח זו העיד גם אסטרין, כי נוכח העובדה שאברג'ל עשה כל מאמץ "לטרפד" את המשך העבודה במבנה במהלך הליך הבדיקה, הוא קיבל פנייה ממלכי, כממונה על מחלקת נכסים, אשר הבהיר לו כי מדובר בסיטואציה של "או אני[מלכי] או הוא [אברג'ל]."