משמע - על פי העדויות שאותן קיבל בית הדין האזורי כאמינות, אין לקבל את טענתו של אברג'ל כאילו המכתב מיום 21.5.06 הוצא "בחלל ריק" בלא שקדמה לכך התנהלות בעייתית מצידו בנסיבות העניין. זאת בנוסף ולפני התכתובת של אברג'ל מאמצע חודש יוני 2006.
- כך גם הקביעה של בית הדין האזורי שלפיה, אברג'ל סמך את ידיו, בזמן אמת, על הבודק ועל תהליך הבדיקה והאמין כי אסטרין מעוניין לברר את תלונותיו עד תום (ומשכך לא היה מקום להתסיס את האוירה בטרם השלים הבודק את מלאכתו, תוך הפרת הסיכום שבין אברג'ל לאסטרין) - מעוגנת היטב בראיות: כך למשל, העיד אברג'ל בחקירתו הנגדית בבית הדין האזורי (בהליך הזמני ובדיון מיום 15.7.07) כי אסטרין אכן התכוון בתחילת הדרך לברר את האמת, כאשר לדבריו רק בהמשך "תוך כדי הבדיקה קרה משהו שאין לי [לאברג'ל] לגביו שום הערכה ושום הוכחות ושום הקלטות ושום מסמכים שעיוות את התמונה" (ר' עמוד 20 לפרוטוקול של בית הדין האזורי מיום 15.7.07, שורות 19-27, עמוד 21 שורות 1-8, ההדגשות שלי נ.ר). נזכיר כי מדובר בבדיקה שהחלה ביום 26.6.06, שעה שהתססת האווירה על ידי אברג'ל נעשתה לפני מועד זה ולאחר שהוסכם על הבדיקה ועל המנגנון שבה היא תבוצע (בפגישה מיום 1.5.06). אברג'ל שב וחזר על הגרסה הנ"ל פעמים נוספות בחקירתו הנגדית, תוך שהוא מציין כי עניין החקירה "התחיל נכון"; כי אסטרין רצה שתהיה "בדיקה אמיתית" וכי רק תוך כדי הבדיקה השתבש משהו והבודק הפך "תלוי" (ר' עמוד 27 לפרוטוקול מיום 15.7.07 שורות 1-5; עמוד 30 שורות 26-27; עמוד 31 שורות 3-4). יחד עם זאת, אברג'ל נמנע מלהבהיר מהו אותו דבר שהשתבש, תוך התעלמות מתרומתו ל"שיבוש" זה וכן נמנע מלציין מתי בדיוק הוא התרחש. זאת למרות שנשאל על כך מספר פעמים. מכל מקום, נחזור ונדגיש כי מעדות זו עולה - כי לפחות עד ליום 26.6.06 - המועד שבו החלה הבדיקה - לא היה מקום להתנהלות כמתואר לעיל.
- המסקנה העובדתית של בית הדין האזורי שלפיה, אין לקבל את טענתו של אברג'ל, כי דו"ח הבדיקה היה "מוזמן" ונועד להצדיק את פיטוריו עקב הגשת התלונה - מעוגנת אף היא היטב בחומר הראיות ובהקשר זה יאמר כך: ראשית, אין חולק על כך כי בנוסף על אברג'ל הגישו את התלונה האמורה שני עובדים נוספים שהיו כפופים לאברג'ל (יפה ונדן). אין חולק אף על כך שהג'וינט לא ביקשה להביא לפיטוריהם וכי אין כל טענה לפגיעה בתנאי עבודתם בשל הגשת התלונה. שנית, עיון בתכתובת שבין אברג'ל לבין אסטרין, הנזכרת לעיל, מלמד - כי "עיקר הקצף" של אסטרין (כפי שהוא בא לידי ביטוי במייל מיום 15.6.06) יצא על כך שאברג'ל המשיך להתסיס את האווירה, להכפיש עובדים, בלא להמתין לדו"ח הבדיקה וניסה לחבל בהתקדמות הפרויקט בניקיצקיה, תוך שהוא מפיץ את דבריו לגורמים שונים בארגון. בניגוד לטענתו של אברג'ל, מתוך לשון המייל עולה, כי מה שאברג'ל פירש כ"איום" לא התייחס לעצם הגשת התלונה אלא להתנהלותו של אברג'ל לאחר הגשתה, כמתואר לעיל. תמיכה לכך ניתן לדלות גם מן העובדה שההודעה למנכ"ל ג'וינט עולמי על חוסר יכולתו של אסטרין לעבוד עם אברג'ל, מיום 19.6.06, הייתה בסמיכות רבה למייל המתריס ששלח אברג'ל לאסטרין (מיום 18.6.06) שבו הודיע לו כי יש בכוונתו להמרות את פיו של אסטרין ולהמשיך ולשתף גורמים נוספים בג'וינט בהשגותיו מושא הליך הבדיקה. זאת כאמור לאחר שמונה בודק שאברג'ל סמך את ידיו על בדיקתו ובשלב שבו לא היה לאברג'ל כל יסוד לחשוב (כך על פי עדותו כאמור) כי מדובר בבדיקה מוטה. למותר לציין כי במכתבו האמור, מיום 19.6.06, פירט אסטרין את הגורמים שבעטיים אין הוא מסוגל לעבוד עוד עם אברג'ל, שהיו קשורים כולם בהתנהלותו של אברג'ל לאחר שהוסכם על מנגנון הבדיקה. שלישית, הטענות שבמסגרתן הטיל אברג'ל דופי מוסרי חמור בבודק, כאילו עשה מלאכתו רמיה מלכתחילה - תוך שיתוף פעולה עם אסטרין במטרה להצדיק את פיטוריו - לא נתמכו בראיות ולו קלושות והן עמדו אף בסתירה לעדותו של אברג'ל בבית הדין שלפיה, אסטרין אכן התכוונן, לפחות בתחילת הדרך, לקיים חקירה אמיתית וראויה של תלונותיו וכי רק בהמשך ומסיבות לא ברורות - שינה טעמו. בהקשר זה יוער - כי לטעמנו ועל רקע המכלול נראה כי אברג'ל ייחס משמעות רבה מידי להעברת טיוטת הדו"ח לאסטרין שלושה ימים לפני הוצאת הדו"ח הסופי ובמיוחד - בשים לב לזהות הכמעט מוחלטת שבין טיוטת הדו"ח לבין הדו"ח הסופי. על כל אלה יש להוסיף כי גם הטענה של אברג'ל שלפיה הבודק מסר לנבדקים את הטיוטה וביקש מהם לערוך תיקוני הגהה, אינה מעוגנת בחומר הראיות, כמו גם הטענה כי טיוטת הדו"ח "התגלגלה" לידי כל המעורבים זולת אברג'ל. בהקשר זה יצוין כי על פי קביעותיו של בית הדין האזורי, המעוגנות בראיות, הבודק מסר את טיוטת הדו"ח לאסטרין בלבד מספר ימים לפני פרסומו. על פי גרסת אסטרין, שלא נסתרה, הדבר נעשה לפי בקשתו לקבל את הטיוטה לפני יציאתו לחופשה. למותר לציין שלדו"ח זה אף צורף מסמך שבו התבקש אסטרין שלא להעביר את הטיוטה לגורמים אחרים, אלא שהוא פעל בניגוד להנחיות אלה והעביר את הטיוטה למלכי. רביעית, תמיכה נוספת למסקנה כי אין לראות בדו"ח הבדיקה "דו"ח מוזמן" (שנועד להצדיק את הפיטורים על רקע הגשת התלונה) ניתן לדלות גם מן העובדה שהבדיקה שעליה הורה אסטרין, וכפי שהתקיימה בסופו של יום הייתה רחבה בהיקפה מהתלונות של אברג'ל, שהתמקדו בהטיית המכרז הספציפי, בהעדפה בלתי מוסברת של קבלן אחד על פני אחר ובחשדות לנטילת שוחד על ידי הראל או מי מן הכפופים לו. שכן, היא הצריכה את הבודק להתייחס לא רק לאפשרות של ביצוע עבירות פליליות אלא גם לשאלת קיומם של נהלים מסודרים בנוגע להתקשרות עם קבלנים שיבטיחו שקיפות, בקרה ובחירה בהצעה המיטבית בעתיד. במאמר מוסגר יצויין - כי אי הסדרים שאליהם כיוון הדו"ח ביקר גם את ההתקשרות שבה צידד אברג'ל עם חברת יוניברסל, שאף היא, בדומה לסטרויקומפלקס, לא הגיעה ל"שלב הגמר" בהליך של מכרז מסודר, אלא - בהתבסס על המלצות של בן הזוג של אחת מעובדות המרכז בניקיצקיה. על כך יש להוסיף - כי עיון בדבריו של אסטרין בישיבת השימוע, כמו גם בדברים שכתב למנכ"ל ג'וינט עולמי מלמד - כי הטעם המרכזי ואף המכריע לפיטורים לא היה נעוץ בביקורת שהופיעה בדו"ח הבדיקה אלא בהתנהלות של אברג'ל אשר קדמה לסיום הבדיקה, כאשר דו"ח הבדיקה לא נדרש כלל על מנת להצדיק את הפיטורים.
- כך גם אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי שלפיה, הג'וינט עשתה ניסיון לאתר לאברג'ל מקום עבודה חלופי אך ללא הצלחה. שכן מדובר בקביעה המושתתת על התרשמות בלתי אמצעית ממהימנות העדים שהעידו מטעם הצדדים בעניין זה.
- כללם של דברים: קביעותיו ומסקנותיו העובדתיות של בית הדין האזורי שלפיהן לא נפל פגם מהותי בדו"ח הבודק ובהליך הבדיקה; כי לא היה קשר סיבתי בין הגשת התלונה על ידי אברג'ל לבין פיטוריו וכי פיטוריו של אברג'ל לא נבעו מהגשת התלונה אלא מהרבב שנפל בהתנהלותו לאחר הגשתה - מעוגנות היטב בחומר הראיות.