עא 3136/14 יעל כבירי שמיע ואח' נ' אי.די.בי חברה לפיתוח בע"מ

השופט י' עמית:

עניינו של פסק דין זה במספר סוגיות הנוגעות להצעת רכש עצמית מלאה, שתוצאתה הפיכת חברה ציבורית לחברה פרטית, נוכח הטענה כי הצעת הרכש לא נקבה ב"שווי ההוגן" למניה.

--- סוף עמוד 3 ---

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' פלפל) מיום 12.3.2014, במסגרתו נדחתה בקשת המערערים לאשר את התובענה בת"א 1543/09 כתובענה ייצוגית, תוך דחיית טענת המערערים כי השווי שנקבע עבור מניות המשיבה בהצעת הרכש המלאה לא היה הוגן.

רקע עובדתי

1.  ביום 26.1.2009 פרסמה חברת אי.די.בי חברה לפיתוח בע"מ (להלן: המשיבה או החברה) הצעת רכש עצמית מלאה לרכישת 6,860,823 מניות של החברה, אשר היוו כ-12.88 אחוזים מהונה המונפק, במחיר של 36 ₪ למניה. מטרת הצעת הרכש הייתה להפוך את המשיבה מחברה ציבורית, שמניותיה נסחרות בבורסה, לחברה פרטית.

הצעת הרכש הופנתה לכל בעלי המניות של החברה למעט 4,319,091 מניות המוחזקות בידי החברה עצמה והינן "מניות רדומות" לפי סעיף 308 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: החוקאו חוק החברות); 157,000 מניות המוחזקות בידי חברת בת בבעלות מלאה של החברה ו-46,250,969 מניות המוחזקות בידי אי די בי חברה לאחזקות בע"מ, שהיא בעלת השליטה בחברה (להלן: אי די בי אחזקות או בעלת השליטה). ביום 23.2.2009, תיקנה המשיבה את הצעת הרכש כך שהמחיר הועלה ל-41 ₪ למניה.

הצעת הרכש הותנתה בשיעור היענות מינימלי להצעה, אשר יושג אם במועד הקיבול האחרון, אחוז הניצעים שלא ייענו להצעת הרכש יהיה פחות מ-5% מההון המונפק של החברה.

2.  ביום 26.2.2009 פרסמה החברה הודעה ולפיה ניתנו הודעות קיבול של 4,385,230 מתוך 6,860,823 מניות שהוצע לרכשן, כך ששיעור ההיענות המזערי הושג והצעת הרכש התקבלה. ביום 5.3.2009 נמחקו המניות מהמסחר.

המערערים הגישו ביום 17.5.2009 בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה (להלן: בקשת האישור). בבסיס בקשת האישור ניצבה הטענה כי המערערים, בעלי מניות שהתנגדו להצעת הרכש, נכפו למכור את מניותיהם במחיר הנמוך, לטענתם, משוויין ההוגן של המניות.

--- סוף עמוד 4 ---

יצוין כי המערערים נדרשו מספר פעמים לתקן את בקשת האישור. לענייננו, "בקשת האישור" תהא בקשת האישור המתוקנת האחרונה שהוגשה על ידי המערערים ביום 21.9.2010.

3.  בבקשת האישור טענו המערערים לפגמים שונים שנפלו בהצעת הרכש ואשר מחייבים, לטענתם, את ביטולה. נטען, בין היתר, כי הצעת הרכש לא אושרה באסיפת בעלי המניות על אף שמדובר בעסקה חריגה עם בעל שליטה; כי הצעת הרכש עברה רק בשל הסכמה של 0.35% מעל למינימום הנדרש בחוק ותוך שבכלל המסכימים לה נכללו בעלי מניות המקורבים לבעלי השליטה (אביו ואחותו של מר דנקנר); בהתאם לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש), תש"ס-2000 (להלן: תקנות הצעת רכש) היה על המשיבה להציע מחיר שאינו נמוך מ-82 ₪ למניה, הוא המחיר שהציעה המשיבה בהצעת רכש קודמת, שהוצעה בתוך חצי שנה קודם להצעת הרכש מושא דיוננו.