--- סוף עמוד 18 ---
בנוסף התווספו לסעיף המילים "על מי שיש לו ענין אישי יחולו הוראות סעיף 276, בשינויים המחוייבים". סעיף 276 דורש מבעל המניה לגלות את עניינו האישי טרם ההצבעה אך הוא אינו אוסר עליו להשתתף בה (ראו, בהט שם).
אזכיר כי הצעת הרכש בענייננו נעשתה לפני תיקון 16 לחוק, כך שנוסח סעיף 337 דאז הוא הנוסח שלפני התיקון, שלא כלל התייחסות לניצעים בעלי ענין אישי.
- בענין עצמון ובעניין קיטאל נקבע כי הכללת קולותיהם של בעל השליטה או מקורביו במנין קולות הניצעים, מעבירה את הנטל להוכיח כי השווי שנקבע למניה היה הוגן, אל כתפי המציע (ראו עניין קיטאל, פסקה 71 לפסק דינו של השופט דנציגר; עניין עצמון, פסקאות 74-72). מכך ניתן להסיק לכאורה כי ניתן לכלול את קולות מקורביו של בעל השליטה, כאשר "המחיר" לכך הוא אך העברת הנטל.
כשלעצמי, אני נוטה לדעה כי על אף שהמחוקק לא כלל בסעיף 337 בנוסחו דאז תנאי לפיו במניין קולות הניצעים לא יובאו בחשבון בעלי ענין אישי המקורבים למציע, יש לקרוא את הסעיף כאילו נכללה בו מגבלה כאמור. שאם לא כן, יכול היה בעל השליטה להשאיר בידי מקורביו חלק מהמניות בחברה על מנת שיוכל להשיג את הרוב הנדרש לקבלת הצעת הרכש המלאה (ראו בהטשם). כך נמצאנו מסכלים את ההגנה על זכויות בעלי מניות המיעוט בחברה, שבגינה קבע המחוקק את כלל הרוב המיוחס מלכתחילה.
- איני רואה לקבוע מסמרות בנושא משתי סיבות. ראשית, ביני לביני תוקן סעיף 337 לחוק. שנית, ולענייננו, אף אם לא נתחשב בקולותיהם של מקורבי דנקנר בכלל קולות הניצעים, אין לכך נפקות, באשר עדיין קיבלה הצעת הרכש את הרוב הדרוש בסעיף 337, נוכח העובדה שהמספר במכנה של ההון המונפק לא משתנה וגם המספר במונה של המתנגדים אינו משתנה כתוצאה מכך: מספר בעלי המניות אליהם הופנתה הצעת הרכש עמד על 6,860,873 מניות. בניכוי 578,406 מניות שהוחזקו על ידי אביו ואחותו של דנקנר מתקבלות 6,282,467 מניות. מספר הניצעים שנענו להצעת הרכש, בניכוי מניות אביו ואחותו של דנקנר, עומד על 3,806,824. מספר בעלי המניות המתנגדים (כולל בעלי מניות שנמנעו מלהצביע, ככל שהיו כאלו) עומד על 2,475,593. חלוקה של מספר מניות המתנגדים להון המניות המונפק של החברה (העומד על 53,268,792 מניות) מביאה לתוצאה הנופלת מחמישה אחוזים. בנוסף, ועל אף שתיקון 16 לחוק לא חל בענייננו, הרי שהצעת הרכש עומדת גם בתנאי השני שנוסף לסעיף:
--- סוף עמוד 19 ---